כל מה שרצית לדעת על חורשת האקליפטוס:
חורשת האקליפטוס הוא פזמון עברי שחיברה והלחינה נעמי שמר, על חורשת אקליפטוסים אשר בקבוצת כנרת, השוכנת על גדת נהר הירדן.
שמר, בת הקיבוץ, כתבה את השיר בשנת 1961 למחזמר "כיצד שוברים חמסין", שהועלה לציון סיום המחזור הראשון של ביה"ס היסודי בקבוצת כנרת.
המבצעת בתקליט "כיצד שוברים חמסין" הייתה אילנה רובינא.
השיר התפרסם בביצועו של צוות הווי הנח"ל בתוכניתו "כמה טוב" שהועלתה ב-1968, כדואט של אופירה גלוסקא וצילה דגן.
השיר בוצע בהמשך על ידי אמנים רבים נוספים, ועל פי נתוני אקו"ם יש לו מעל ל-120 גרסאות שונות.
הזמרת האיטלקית-בלגית, לארה פביאן, ביצעה אותו בעברית מספר פעמים ובעקבות כך היו קריאות בלבנון להחרימה.
חורשת האקליפטוסים שעליה נכתב השיר ניטעה בכנרת על ידי ראשוני היישוב, וסיפקה צל לילדי כנרת ודגניה.
ישנה מחלוקת בין חברי קבוצת כנרת באשר לתאריך הנטיעה המדויק, ולא מוסכם האם היא ניטעה ב-1912, 1917 או 1921.
בשלט שהתקינה המועצה לשימור אתרים בכניסה לחורשה מצוין כי היא ניטעה ב-1912, שנה לפני הקמת הקבוצה, והשיר נכתב איפוא במלאת יובל שנים לקבוצת כנרת ("חלפו האביבים חצי מאה עברה").
השורה "מעבר לירדן רעמו התותחים" מתייחסת ככל הנראה לקרב בדגניה, הקיבוץ הסמוך לקבוצת כנרת, שמה שמפריד ביניהם הוא הירדן.
השורה "וריח המלוח על המים" עוררה ביקורת בוטנית לאור העובדה שלצמח זה אין ריח.
נעמי שמר שנדרשה לעניין הסבירה זאת בכך שכוונתה לריח המיוחד של הגבעה עליה צומח המלוח.
נגן האקורדיון של קטע הפתיחה בביצוע המוכר של צוות הווי הנח"ל הוא ראובן צומן, חבר הצוות, ושאר הנגנים הם ככל הנראה אזרחים שהשתתפו רק בהקלטה.
ב-1970 אמרה נעמי שמר על "חורשת האקליפטוס":לרגע דימיתי כי פינה זו בעמק הירדן שבה זכיתי להיוולד היא היחידה שנוצרו בה דברים אמיתיים, שיש להם התחלה, המשך ומשמעות: הראשונים נטעו חורשה – החורשה היתה לשיר – השיר חוזר אל הנוטעים – והתנועה נמשכת.
– נעמי שמר, 1970ב-2008 הוחלט לקרוא לחורשה על שמה של שמר.