כל מה שרצית לדעת על חילות האוויר של צבא ארצות הברית:
חילות האוויר של צבא ארצות הברית (USAAF – United States Army Air Forces) היה גוף בצבא ארצות הברית שפעל בשנים 1941 עד 1947 והיה מופקד על הפעלת כלי טיס בצבא.
ב-18 בספטמבר 1947 הפך לזרוע נפרדת כחלק מהכוחות המזוינים של ארצות הברית – חיל האוויר של ארצות הברית.
השם "חילות האוויר של צבא ארצות הברית" החליף את השם הקודם של הארגון, גייסות האוויר של צבא ארצות הברית, ביוני 1941 במהלך ההכנות להשתתפות אפשרית של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף החיל בלוחמה בזירת אירופה ובזירת האוקיינוס השקט.
בזירת אירופה – חיל האוויר השתתף בהפצצות יום, על ידי מבנים גדולים וצמודים של מפציצים.
החיל ספג אבידות רבות, בעיקר מעל רומניה (תקיפת בתי זיקוק לנפט) ומעל גרמניה (תקיפת מפעלים לייצור חלקים למנועים).
בעקבות כניסתו לשירות של מטוס הקרב החדש P-51 מוסטנג אבידות החיל פחתו, ומטוסים רבים של חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) הופלו.
בזירת האוקיינוס השקט – החיל הפעיל מפציצים מדגם B-29, שהמריאו מסין להפצצות על יפן.
בתחילת המערכה נערכו הפצצות מדויקות, אך משנת 1944 החלו הפצצות רחבות שיצרו דליקות, במטרה להשמיד את המפעלים היפניים.
ערים רבות נפגעו, ובמהלך ההפצצות הכבדות על טוקיו נהרגו יותר ממאה אלף בני אדם.
מפציץ מדגם B-29 שימש להטלת פצצות האטום על הערים היפניות הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945 – הפצצות שהביאו לכניעתה של יפן, ולסיומה של המלחמה.