כל מה שרצית לדעת על חיל האוויר הסובייטי:
חיל האוויר הסובייטי (ברוסית: Военно-воздушные силы, בר"ת: BBC; בתעתיק: "ווֹיֶינוֹ-ווֹזְדוּשְׁנִיֶה סִילִי") נוסד בשם "צי האוויר של הפועלים והאיכרים", בעל מעמד של מינהל מרכזי, ב-24 במאי 1918 ותפס את מקומו של חיל האוויר הרוסי האימפריאלי.
הוא הפך למינהל חילות האוויר של ברית המועצות ב-28 במרץ 1924, והחל מ-1 בינואר 1925 למינהל חיל האוויר של העובדים והאיכרים".
בהדרגה גברה השפעתו של חיל האוויר על עיצוב מטוסים.
מראשית ימיו חיל האוויר חיקה במבנהו הארגוני את כוחות היבשה והורכב מארמיות אוויריות, דיוויזיות אוויריות ורגימנטים אוויריים.
לאחר היווסדה של ברית המועצות הושקעו מאמצים רבים בפיתוח ובייצור מטוסים מודרניים.
בתחילת שנות ה-30 גדלה באופן ניכר תעשיית המטוסים ולקראת סוף העשור חיל האוויר הסובייטי החל מפעיל מטוסי קרב מדגם I-15 ו-I-16 ומפציצים מן הדגמים SB-2, SB-2 BIS ו-DB-3.
אחד המבחנים המכריעים ליכולתו של חיל האוויר הסובייטי באה בשנת 1936, בעת מלחמת האזרחים בספרד, שם התמודדו דגמי המטוסים הסובייטים החדישים ביותר נגד מטוסים גרמנים.
היתרון שהשיגו ניצחונות מוקדמים בקרבות אוויר של מטוסי ה-I-16 אבד כאשר בגלל השימוש המוגבל במטוסים אלה.
מטוסי מסרשמיט Bf 109 הגרמנים, אשר נלחמו לצד הספרדים הלאומנים הם שהשיגו בסופה של המלחמה עליונות אווירית.
ב-19 בנובמבר 1939 שונה פעם נוספת שמו של חיל האוויר הסובייטי ונקרא "המינהל המרכזי של חילות האוויר של הצבא האדום".
בשנת 1939 בראש החיל הועמד יעקב סמושקביץ' שהיה לו ניסיון קרבי ממלחמת האזרחים בספרד.
בתחילת מלחמת העולם השנייה חיל האוויר הסובייטי ספג מכה קשה ואיבד אלפי מטוסים.
יחד עם זאת, הוא הצליח להשתקם ולקראת שנת 1943 אף הצליח להגיע לעליונות אווירית בקרבות מול הנאצים.
לקראת סוף שנות ה-80 החיל כלל כ-10 אלף כלי טיס והיה בין החזקים בעולם.
לאחר פירוק ברית המועצות החיל פוצל בין המדינות החדשות, כאשר רוסיה זכתה בכ-40% מכלי הטיס וכ-65% מאנשי החיל.

דגל חיל האוויר הסובייטי

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחיל האוויר הסובייטי:
•קצרמר צבא
•ברית המועצות: צבא וביטחון
•חיל האוויר הסובייטי