כל מה שרצית לדעת על חנניה בן עזור:
חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר היה נביא שקר מהעיר גבעון שפעל בימי המלך צדקיהו.
בספר ירמיהו מסופר כי כאשר ירמיה הנביא התנבא על חורבנה הקרב של ממלכת יהודה, חנניה ניבא לעומתו כי נבואתו של ירמיה לא תתקים, ואף גלות יהויכין תשוב בקרוב מבבל:
בְּעוד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקום הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית ה' אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִן הַמָּקום הַזֶּה וַיְבִיאֵם בָּבֶל: וְאֶת יְכָנְיָה בֶן יְהויָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת כָּל גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקום הַזֶּה נְאֻם ה' כִּי אֶשְׁבּר אֶת על מֶלֶךְ בָּבֶל
– ספר ירמיהו, פרק כ"ח
בהמשך שובר חנניה בפומבי את המוטה שעל צוואר ירמיה, כסמל לשבירת עול מלך בבל מעל יהודה.
תגובת ירמיהו בתחילה הייתה הבעת תקווה כי נבואתו הטובה של חנניה תתגשם, אך יחד עם זאת הזכיר ירמיה לחנניה כי נביא המנבא לטובה ונבואתו לא התקיימה מוכרז כנביא שקר, היות שנבואה טובה אינה חוזרת, בעוד נבואה לרעה יכולה להתבטל.
לאחר מכן ניבא ירמיהו על חנניה כי בשל נבואתו השקרית ימות חנניה עוד באותה השנה.
אולם במקרא מצוין כי חנניה מת בחודש השביעי, כלומר החודש הראשון של השנה הבאה (חודש תשרי).
בספרות חז"ל מוסבר כי חנניה מת בערב ראש השנה, אולם משפחתו הסתירה את דבר מותו עד לתחילת השנה החדשה, על מנת לקעקע את אמינות נבואתו של ירמיה.
על פי המדרש, חנניה היה בתחילה נביא אמת, ולכן העם האמין לו, אולם לאחר מכן פסקה נבואתו, והוא החל לפרסם נבואות שקר כדי לשמור על מעמדו.
מדרש נוסף מציע כי חנניה הי נביא "המתנבא מה שלא נאמר לו", כלומר, מסבירה הגמרא, הוא שמע מפי ירמיה על נפילת עילם נושא מכך קל לחומר לנפילת בבל.