כל מה שרצית לדעת על חצר אדר:
חצר אדר היה מושב ישראלי בצפון-מזרח סיני, 12 קילומטר מהמושב נאות סיני, צמוד לצומת חרובית.
הוא היה אחד מיישובי חבל ימית והוקם ב-1981, כחצי שנה לפני נסיגת צה"ל מסיני.
הוא נקרא כנראה על שם עיר מבצר בדרום מטה יהודה (יהושע, טו, ג), ששמרה על נאות המדבר שם ועל הדרך לאילת ולמצרים.
המושב הוקם על ידי קבוצה של מתנחלים מיהודה ושומרון וממקומות נוספים, שמחו על כוונת הממשלה למסור את פתחת רפיח ואת סיני לידי מצרים, כפי שהוסכם בחוזה השלום בין המדינות.
זה היה היישוב הצעיר ביותר בין יישובי סיני.
מזכיר המושב היה יגאל קירשנזפט, שהיה קודם לכן תושב העיר ימית ונשלח למשימה על ידי רב ישיבת העיר ישראל אריאל.
בין תושבי המושב היה גם ברוך מרזל, שהופקד על קיום קשר אלחוטי עם המתנגדים לפינוי בימית ועל עדכון התושבים על פעולות הצבא.
בשבועות הראשונים לקיום המושב חיו תושביו בתורת שומרים בשטחים המעובדים של עצמונה, שהיו שלושה קילומטרים מהמושב עצמונה, צמוד לצומת חרובית.
במשך שהות המתנחלים במקום הוקמו בו בית כנסת, מטבח, צריפי מגורים ומקלחת.
לצורך גידול הירקות נעזרו אנשי המושב בחממות הנטושות של המושב חרובית הסמוך, אותו עזבו התושבים במהרה תמורת פיצויים.
המושב פונה על ידי צה"ל לראשונה ב-2 במרץ 1982 באחת מפעולות הפינוי הקשות ביותר שידע צה"ל בסיני.
ביום הפינוי נכח בחצר אדר חבר הכנסת יובל נאמן מתנועת התחיה, שהתנגדה לנסיגה.
בערב אותו יום הזהיר נאמן בשידור במהדורת "מבט" בערוץ הראשון, כי "אם יימשכו הדברים כמו שנראו הבוקר בחצר אדר, אנו קרובים מאוד לשפיכות דמים".
הוא תיאר גרירת אנשים לתוך תיל, פציעתם ושימוש בגרזנים, והזהיר את ממשלת בגין שלא תשפוך דם יהודי.
באותו היום הסתיים הפינוי, אך מפוני המושב הקימו מיד באתר אחר בחולות פתחת רפיח את חצר אדר ב'.
לאחר שגם זו פונתה הקימו את חצר אדר ג', חצר אדר ד', ולבסוף חצר אדר ה'.
כולן פונו בזו אחר זו.