חרם אנקונה

כל מה שרצית לדעת על חרם אנקונה:
חרם אנקונה הוא חרם יהודי שהוטל במאה ה-16 על המסחר עם עיר הנמל אנקונה.
בשנות ה-40 של המאה ה-16 ביקשה קבוצה של אנוסים עשירים מפורטוגל לשבת בעיר הנמל אנקונה שבמדינת האפיפיור.
למרות שהאפיפיור ידע שהמבקשים הם אנוסים, הוא שמח לבואם והבטיח להם הגנה וחופש.
בשנת 1555.
האפיפיור ברומא פאולוס הרביעי התעלם מההבטחות של אפיפיור שקדם לו, ציווה לאסור את האנוסים, להחרים את רכושם לכלוא אותם במרתפי האינקוויזיציה ולהעלותם על המוקד.
הגזרה חלה רק על האנוסים ולא על היהודים היות שאלו נחשבו כנוצרים.
היו גם יהודים שניצלו בשל היותם נתיני האימפריה העות'מאנית.
אוצר ישראל שחובר בסוף המאה ה-19 מספר כי "עד היום קוראים באנקונא בתשעה באב קינה על מות הקדושים אשר יסד ר' מרדכי בן אליהו צבלאניס או ר' יעקב די צאנו".
הועלו על המוקד בכיכר העיר עשרים וארבעה מומרים (23 גברים ואישה אחת)‏‏‏.
בכיכר דלה מוסטרה (Piazza della Mostra)‏‏‏.
כמה מהאסירים נמלטו מיד מעניהם וקיבלו מחסה בעיר הנמל פזארו שהייתה תחת שליטתו של הדוכס מאורבינו.
הדוכס ניאות לקלוט את הנמלטים בתנאי שהם יפתחו את המסחר ואת עיר הנמל שלו.
לאחר שדונה גרציה ודון יוסף נשיא לא הצליחו להציל את יהודי אנקונה, ביוזמתם התכנסו חכמים רבים בעיר הבירה קושטא והטילו חרם על כל מי שימשיך לנהל מסחר עם אנקונה וחרם על נמל אנקונה, שהיה נוח מאד למעגן אניות.
האניות שהיו קשורות עם סוחרים יהודים הצטוו להפליג לנמל הקרוב בפזארו.
קהילות ישראל התפלגו: קהילת פזארו והנספחים אליה עודדו את החרם, אך יהודי אנקונה והקרובים אליה התנגדו לו.
יהודי אנקונה חששו פן יעלה החרם את חמתו של האפיפיור ויסכן מאד את מצבם של היהודים במדינת האפיפיור.
הדעה המקובלת היא כי החרם נתן את אותותיו באנקונה רק לזמן קצר, העיר שותקה והמסחר נדם.
בחוף לא עגנו יותר אניות והמצב הכלכלי הורע.
אך החרם לא ארך זמן רב.
הנמל בפזארו לא יכול לשמש תחליף הולם לנמל העמוק והרחב של אנקונה.
בינתיים מת האפיפיור והחרם חדל להיות אפקטיבי.
עם זאת קיימת דעה אחרת לפיה החרם היה אחד הגורמים שגרמו לירידה במעמדו של הנמל, אליו לא חזר לאחר ביטול החרם‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחרם אנקונה:
•יהדות איטליה