כל מה שרצית לדעת על טיכו ברהה:
טיכו ברהה (דנית: Tycho Brahe, להאזנה (מידע · עזרה), 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601), נולד כטיגה אוטסן ברהה בסקונה, דנמרק (כיום דרום שבדיה).
היה אציל ואסטרונום דני, בנם של אוטה ברהה וביטי בילי.
ידוע בשל תצפיותיו האסטרונומיות המדויקות והנרחבות.
ברהה היה מפורסם כבר בזמנו כאסטרונום ואלכימאי.
בספרו De nova stella (על הכוכב החדש) משנת 1573 הוא הפריך את התאוריה של הספירות השמימיות על ידי הוכחה שהשמים אינם במצב בלתי משתנה של שלמות, כפי שנטען בעבר על ידי אריסטו ותלמי.
המדידות המדויקות שלו הראו שלכוכבים חדשים (נובות), במיוחד לזה של 1572, חסרה הפרלקסה הצפויה בתופעה תת ירחית, ולכן לא היו כוכבי שביט "אטמוספיריים", כפי שהאמינו קודם, אלא הופיעו מחוץ לאטמוספירה.
באופן דומה הוא הראה גם שכוכבי שביט אינם תופעה פנים אטמוספירית וחייבים לעבור דרך הספירות השמיימיות, שנחשבו לקשיחות.
טיכו ברהה שילב את התאוריה הקופרניקאית עם המודל של תלמי ליצירת המודל הטיכוניאני.
הוא היה אחרון האסטרונומים הגדולים בעין בלתי מזוינת, והמדויק ביותר שבהם, הודות למצפי הכוכבים שבנה באי ון – אראניבורג (טירת אורניה, מוזת האסטרונומיה) וסטהרנברג (טירת הכוכבים), בהם ייצר בעצמו את מכשירי התצפית המתוחכמים שלו.
מאוחר יותר הקים מצפה נוסף בקרבת פראג, והנתונים שאסף שימשו את עוזרו יוהנס קפלר בניסוח חוקי תנועת כוכבי הלכת.