כל מה שרצית לדעת על יוסי לפר:
יוסף (יוסי) לפר (1947 – 8 בספטמבר 2002) היה איש צוות טנק מגח במלחמת ששת הימים שניהל לבדו, במשך שמונה שעות רצופות, קרב מתוך טנק פגוע בחן יונס בעת שהיה פצוע, עד אשר חולץ.
על מעשהו זה עוטר בעיטור הגבורה.
לפר נולד כבן זקונים להורים יוצאי צ'כיה, שנמנו על ראשוני מושב תאשור.
לאחר מכן עברו למושב ניר ישראל ושם גדל עד גיוסו לצה"ל לחיל השריון.
בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים כבר היה חייל מילואים והוצב בגדוד 46 של חטיבה 401.
גדודו השתתף בקרב רפיח כחלק מהכוח של חטיבת הצנחנים ואיגף את מתחמי רפיח מדרום.
בקרב שהיה בכפר שן נפגע הטנק שלו ואנשי הצוות שנותרו לבדם הצליחו לחבור לכוחות צה"ל.
לאחר מכן, יחד עם חטיבת הצנחנים, הופנו צפונה לכיוון רצועת עזה במאמץ לסייע בכיבוש עזה.
בבוקר 6 ביוני, הטנק בו היה לפר, איש צוות, נפגע ממוקש בעת שהיה בלב חן יונס.
ניתנה פקודת נטישה לצוות, אך לפר, שהיה המום, לא שמע אותה ונותר לבדו בטנק שספג בינתיים גם פגיעה במנוע.
משעה 8 בבוקר ועד 4 אחר הצהריים באותו יום תפעל לפר את מערכות הנשק בטנק הפגוע וירה לכל עבר, הן במערכות הנשק שבטנק, הן בנשקו האישי.
במהלך אותן שעות, הוא נפצע ביד ובחזה, אך הצליח להמשיך לתפקד למרות פציעתו הקשה עד אשר חולץ ופונה.
בתום המלחמה הוא קבל צל"ש על פעולותיו ולאחר מכן הוגדר מעשהו כזכאי לעיטור הגבוה ביותר, עיטור הגבורה.
סיפור לחימתו הונצח בסרט "כל ממזר מלך" של הבמאי אורי זהר.
במלחמת יום הכיפורים תפקד כאיש צוות בגדוד 19 ונפצע במתקפת הנגד של 8 באוקטובר לאחר שהטנק בו נלחם נפגע מטיל נ"ט.
ב-1976, בעת שהיה בתעסוקה מבצעית עם יחידת המילואים שלו, השתתף בהתקלות עם מסתננים באזור עינות צוקים וקיבל מכתב הערכה מאלוף פיקוד המרכז על חלקו בקרב.
כמו כן, לחם במבצע שלום הגליל באזור סולטאן יעקוב.
בשנים שלאחר שחרורו מהשירות הסדיר למד לפר בפקולטה לחקלאות ברחובות של האוניברסיטה העברית (עד לרמת מוסמך אוניברסיטה) והתמחה בהזנת בעלי חיים ובמיוחד בהזנת בקר לחלב.
לאחר לימודיו עבד כמדריך הזנת בקר לחלב; תחילה בשרות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, במכון תערובות של משקי הדרום והנגב ולאחר מכן בחברות פרטיות.
נפטר בראש השנה ה'תשס"ג מדום לב.
ב-2003 יזמה החברה בה עבד לפני מותו הקמת קרן מלגות על שמו וקיום יום עיון שנתי לזכרו.