כל מה שרצית לדעת על יחס היהדות לתורת האבולוציה:
תורת האבולוציה, המקובלת על הרוב הגדול של הביולוגים כיום כעובדה מדעית, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת במסורת היהודית.
ביהדות לזרמיה יש גישות שונות כלפי תורה זו, חלק מהן שואב השראה מגישות שהתפתחו כלפי תורת האבולוציה בהגות הנוצרית.
גישות אלה נחלקות לשתי קבוצות עיקריות: זו השוללת את תורת האבולוציה מכל וכל בטענה שהיא מתנגשת עם האמונה היהודית ולכן יש לדחותה, וזו המצדדת בתורת האבולוציה מתוך אמונה כי היא אינה משנה את מעורבותו של אלוהים באמצעות השגחה כללית.
הגישה הראשונה, המכונה "בריאתנות" בשל דבקותה בסיפור הבריאה התנ"כי, שוללת את הממצאים המדעיים של תורת האבולוציה ומקבלת באופן מלא את תיאור הבריאה בספר בראשית על דרך הפשט.
חלק ממצדדי גישה זו מקבלים ברוח דומה גם את התיאורים הכרונולוגיים המפורטים בתנ"ך, ולפיכך מאמינים שגיל העולם הוא כפי שמקובל במניין השנים בלוח העברי, כלומר כ-5,800 שנה.
הגישה השנייה, המקבלת את האפשרות להיתכנות הטענות שהעולם נברא בתהליך אבולוציוני, ושהעולם קיים מיליארדי שנים, נחלקת לפרשנויות פילוסופיות שונות, המיישבות את תורת האבולוציה עם היהדות על פי השקפות דתיות שונות.
ההשקפה העיקרית בתוך קבוצה זו קוראת תיגר על מאפיין האקראיות בתורת האבולוציה, וטוענת כי יש ריבוי של הוכחות על קיומן של חוכמה, תוכנית ומגמה מאחורי תהליך ההתפתחות.
אף שתפיסתם של רוב ההוגים היהודיים הדוגלים בגישה זו דומה לרעיון התכנון התבוני, אין לתפיסה זו יומרה להוות תאוריה מדעית שאמורה להחליף או לרשת את תורת האבולוציה.
בניגוד לנצרות, מצדדי האבולוציה ביהדות אינם מחשיבים את תפיסתם כרעיון מדעי, אלא כרעיון רוחני שביכולתו לגשר בין האמונה הדתית באל ובהשגחה כללית לבין התפיסה המדעית המקובלת.