כל מה שרצית לדעת על יין נסך:
יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה או בהנאה.
השותה או הנהנה מיין-נסך נענש במלקות.
תחולתו ההיסטורית של איסור יין-נסך, לפי התלמוד במסכת סנהדרין, היא רק לאחר סיפור הזניית בני-ישראל עם בנות מואב.
אולם הרמב"ן סבור כי התלמוד מדבר אודות איסור סתם יינם ולא אודות יין-נסך, והאיסור על יין-נסך הוחל עם מתן תורה בהר סיני.
בנפרד מאיסור זה, תיקנו חכמים תוספת מאוחרת: איסור סתם יֵינָם או בפשטות יֵינָם; כלומר, כל יין של גוי – או אף אם רק נגע בו גוי באופן שאפשר לו לנסך את היין – נאסר כהרחקה מגויים ("על יינן משום בנותיהן"), ועל כן הוא אסור בשתייה ובהנאה מדרבנן.
ערך מורחב – סתם יינם