כל מה שרצית לדעת על ילקוט ראובני:
ילקוט ראובני הוא חיבור המכיל לקט מדרשים, בעיקר מספרי קבלה שונים, שנכתב על ידי אברהם ראובן הכהן סופר, מקובל מחכמי פראג במאה ה-17.
חלקו הראשון של הספר ערוך לפי סדר הא-ב (ילקוט ראובני הקטן), וחלקו השני ערוך לפי סדר פרשיות התורה (ילקוט ראובני הגדול).
מלבד שמו, רמוזים בשם הספר גם ראשי התיבות: ילקוט ראובני: ילקוט רזי אורייתא וקבלה בכתיבה נעימה יהבית.
ילקוט ראובני נכתב באופן שונה מהילקוט שמעוני; בעוד שילקוט שמעוני נכתב כליקוט מספרי פשט (כגון: גמרא, מדרש רבה מדרש תנחומא כו'), נכתב הילקוט ראובני גם כליקוט מספרי קבלה (כגון: ספרי הרמ"ק, האר"י והרמ"ע מפאנו).
על התלבטותו של המחבר ללקט מספרי קבלה כתב: "סהדי במרומים ועדי בשחקים, כי בהא נחיתנא ובהא סליקנא לאמור, מה לך לפרסם דברים עתיקים המכוסים מבני אדם, אשר הראשונים תקנו אותם לאמר בחשאי כי לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול, והיה הדבר מוטל עלי בספק לימריה או לא לימריה, והדעת מכריע אימ"א ואימ"א ואיני בושה, ואדברה נגד מלכים ולא אבוש, וישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם כו'".
מהדורות הספר
הספר הודפס בשש מהדורות:
ספר ילקוט ראובני הובא לדפוס בשנת תמ"א (מהדורה ראשונה).
מהדורה שנייה בשנת ת"ס באמסטרדם הובאה לדפוס על ידי רבי צבי הירש בר אברהם, במהדורה זו הוסף לספר "שכחת לקט" תוספת דרשות על ידי רבי נתן מפרנקפורט.
מהדורה שלישית הודפסה בשנת תקע"א באוסטרה ונוספו הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי אשר צבי מאוסטראה.
מהדורה רביעית הודפסה בשנת תר"כ ונוספה הסכמת רבי יוסף שאול נתנזון.
מהדורה חמישית הודפסה בשנת תרמ"ד בוורשה.
מהדורה שישית הודפסה בירושלים בשנת תשכ"ב (מהדורת צילום של מהדורת ורשה בתוספת הקדמת המחבר, דברים אחדים על המחבר וספריו וכן הסכמות).