כל מה שרצית לדעת על ירדנה אלוטין:
ירדנה אלוטין (19 באוגוסט 1930 – 4 באוקטובר 1994) הייתה מלחינה ישראלית.
ירדנה אלוטין נולדה בתל אביב, בת יחידה לד"ר אריה וד"ר חנה אלוטין.
אביה ד"ר אריה אלוטין היה ממקימי מגן דוד אדום.
בגיל חמש החלה ללמוד פסנתר אצל רבקה שרתוק-הוז, אחותו של משה שרתוק ואשתו של דב הוז.
עוד בילדותה הלחינה שיר של אנדה עמיר-פינקרפלד, "הבובה התקררה", שאותו שילבה לאחר שנים במחזור "שמונה שירי ילדים".
ביומה האחרון בבית הספר תיכון חדש השתתפה בשיחה של המשוררת לאה גולדברג שהשפיעה עליה רבות והביאה אותה להלחין משירי הנחל של גולדברג.
בגיל 18 החלה ללמוד תאוריה של המוזיקה, אך נאלצה להפסיק את לימודיה כדי לשרת בצה"ל.
לאחר קום המדינה למדה במדרשה הממלכתית למחנכים למוזיקה, שם למדה הרמוניה וקונטרפונקט אצל מרדכי סתר ותזמור אצל פאול בן חיים.
בשנת 1952 זכתה בפרס ניסים ניסימוב על יצירות מוזיקליות.
בהמשך למדה תאוריה של המוזיקה אצל אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' באקדמיה למוזיקה בתל אביב וכן הייתה תלמידתו של עדן פרטוש באופן פרטי.
בשנים 1975 עד 1977 הייתה אלוטין מלחינת הבית של אוניברסיטת בר-אילן.
בכתיבתה המוזיקלית עשתה שימוש במסורות מערביות ומזרחיות ובפולקלור יהודי לצד רעיונות מודרניים, זאת בהתאם לאידאלים שקיבלה ממוריה למוזיקה.
יצירותיה מבוססות באופן כללי על צורות בארוקיות וקלאסיות.
ביצירה "יפה נוף" (1952) למקהלה א'קאפלה ניכרת השפעת טעמי המקרא.
ביצוע הבכורה של "יפה נוף", על ידי מקהלת רינת, היה בפסטיבל בינלאומי למקהלות בפריז.
הפאסאקליה לפסנתר מבוססת על שיר בוכרי בטונאליות מורחבת, בקנטטה משנת 1956 ובסונאטה לכינור ופסנתר מ-1960 ניכרת השפעת מזמורים תנכ"יים.
רוב יצירתה חדורה באופטימיות, ליריות טבעית ונטייה לדרמה, ואלה אינן נעדרות גם ביצירה "על גולה דוויה", המזדהה עם יהדות ברית המועצות.
לצד שימוש תדיר במרקמים פוליפוניים, יישמה אלוטין גם הטרופוניה ביצירות המשלבות קולות וכלים, כמו ב"שיר חג" מ-1984, שהזמינה קרן תל אביב לספרות ולאמנות לציון יובל 75 לעיר.
יצירה מוקדמת של אלוטין, "משירי הנחל" למחזור שירים של לאה גולדברג, היא מיצירותיה המבוצעות ביותר.
את יצירתה "קנטטה למקהלה א'קאפלה", המבוססת על פסוקים ממזמור ק"ו בתהילים, הקדישה לליאו קסטנברג.
ירדנה אלוטין נפטרה בניו יורק.
השאירה בעל פיזיקאי : יוחנן.