כל מה שרצית לדעת על יש את:
בעברית ישראלית מקובל בפי הדוברים הצירוף יש את, כגון: "יש את האיש הזה", "יש לי את הספר", "יש לך אותי".
אחדים ממתקני הלשון פסלו שימוש זה, שכן להבנתם בעברית המילה "יש" היא הנשוא, ומה שיש הוא הנושא, ואילו "את" באה לפני מושא ישיר בלבד, ולכן לשיטתם יש לומר "יש לי הספר" ולא "יש לי את הספר".
יעל רשף מצאה תיעוד הן לקיומו של מבנה זה והן לפסילתו על ידי מתקני הלשון כבר ב-1911; ללשון הכתובה הנורמטיבית נכנס הביטוי כנראה רק בשנות השישים.