כל מה שרצית לדעת על כיב פפטי:
כיב פפטי (באנגלית: Peptic Ulcer Disease) היא מחלה עם שכיחות של כ-10% עד 12% לאורך החיים, הנגרמת בשל כיב (בלטינית Ulcus ומכאן השם הלועזי של המחלה, אולקוס), כלומר תוצאת פגיעה של חומצה ופפסין ברצף של השכבה המצפה את הקיבה או את התריסריון (שכבת מוקוזה) והמביא לדלקת פעילה באזור.
כיב בתריסריון נחשב מחלה שכיחה יותר מאשר כיב בקיבה, אף על פי שבניתוחים שלאחר המוות נמצא שיעור זהה של כיבים בקיבה ובתריסריון, ככל הנראה לאור העובדה שכיב קיבה הוא "שקט" יותר.
כיבים בתריסריון ובקיבה נגרמים בשל מספר סיבות.
העיקריות שבהן הן הדבקה על ידי החיידק הליקובקטר פיילורי או שימוש בתרופות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים כגון וולטרן, אדוויל ונורופן.
קיימות גם סיבות נוספות ליצירת כיב, כגון תסמונת זולינגר אליסון או למשל עישון סיגריות, כאשר הטענה הרווחת בעבר לפיה קיום של סטרס מביא להיווצרות של כיב אינה מוכחת.
התסמינים הקליניים האופייניים הם תחושת כאב שורף באזור הבטן העליונה ("אפיגסטריום"), והטיפול בכיב פפטי לרוב נעשה באמצעות תרופות, כאשר מרבית הכיבים נרפאים בתוך חודשיים-שלושה ממועד אבחונם.
פעמים רבות, המחלה היא קלה יחסית.
עם זאת, ייתכנו סיבוכים מסכני חיים ואף מוות במצבים של כיבים מורכבים, ועל כן קיימת חשיבות לאבחון המחלה וטיפול בה.
לפיכך, במקרים כמו קיא דמי או כאבי בטן חמורים, יש צורך בהתערבות וטיפול רפואי מהיר.
מספר הסובלים מכיב בגיל העמידה והזקנה הוא גדול ומגיע ל5%-10%, הוא פוגע בגברים יותר מנשים.