כל מה שרצית לדעת על כלקדון (מינרל):
כלקדון או חלקדון – שם קבוצת מינרלים שהם סוג של קוורץ ושבהם הגבישים קטנים עד כדי כך שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד (קריפטוקריסטלים – גבישים סמויים).
הכלקדון שייך לקבוצת המינרלים הסיליקטיים (SiO4) שהם הקבוצה החשובה ביותר בין המינרלים יוצרי הסלעים.
בסיליקטים אטום הצורן מצוי במרכזה של פירמידה בעלת ארבעה קדקודים אותם מייצגים אטומי החמצן.
מבנה הקרוי טטרהדרון (ביוונית ארבעה מישורים).
הקשר הכימי בין הטטרהדרונים חייב להיות בין אטום חמצן בטטרהדרון אחד לאטום חמצן בטטרהדרון אחר.
קיימות כמה אפשרויות מבנה בין הטטרהדרונים כתוצאה מכלל זה והכלקדון מייצג את המבנה התלת־ממדי הקרוי טקטוסיליקט – (סיליקטים במבנה מרחבי).
במבנה סריג זה כל אטום חמצן משמש גשר בין שני טטרהדרונים, כלומר הוא משותף לשני אטומי צורן.
מכאן נובעת הנוסחה הכימית של הכלקדון SiO2.
המינרלים בקבוצת הכלקדון נוטים להיות שקופים למחצה עד אטומים, בעלי ברק שמנוני עד שעוותי, צבע הכלקדון הוא בדרך כל בין לבן לאפור, כחול אפרפר, חום עד כמעט שחור.
כלקדון בגוונים אחרים מקבל כינוי בהתאם לצבע.
סכין מכלקדון, מהמאה העשירית
הכלקדון על מופעיו השונים נפוץ מאוד וניתן למוצאו בסלעי יסוד, סלעים מותמרים וסלעי משקע.
משערים כי בשל היותו של הכלקדון נפוץ, קשה ועמיד הוא היה בין חומרי הגלם הראשונים בהם השתמש האדם הקדמון.
תחילה כנשק (סכינים, חוד חצים וחניתות) ואחר כך כחלק מתכשיטים.
עמים שחיו לאורך נתיבי המסחר במרכז אסיה נהגו להשתמש בסוגים שונים של כלקדון, כולל קרנליאן לגלף חותמות בדפוס שקע (אינטגליו – יצירת הדמות בנגטיב, ההפך מקמאו), לשבץ בטבעות ולחרוט כחרוזים, עבודות שבהן ניכרת השפעה יוונית-רומית.
דוגמאות יפהפיות של חפצים מכלקדון מהמאה ה-1 שמקורם כנראה בקושאן נמצאו בשנים האחרונות בטיליה-טפה שבצפון־מערב אפגניסטן.
שעווה חמה אינה נדבקת למשטחי כלקדון מלוטשים, ולכן הרבו להשתמש בכלקדון לחותמות.
קבוצת המינרלים כלקדון קרויה על שם העיר היוונית כלקדון שבאסיה הקטנה, כיום קדיקוי (Kadıköy), פרבר של איסטנבול שבטורקיה.