כל מה שרצית לדעת על כתב חרטומים:
כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתנ"ך חרטֻמים (כתיב מלא: חרטוּמים).
.
כתב זה ייחודי בכך שהוא מבוסס על שילוב של לוגוגרמות (סימנים שכל אחד מהם מייצג מילה שלמה) יחד עם סימנים אלפאבתיים (שכל אחת מהם מייצג עיצור או תנועה).
טקסטים בכתב חרטומים נמצאים על מגילות פפירוס ממצרים העתיקה, וכן על קירות קברים ומקדשים מתקופה זו.
הכתב כולל אלפי סימנים, חלקם בדמויות אנשים, אלים ובעלי חיים.
הכינוי הלועזי המקובל לכתב חרטומים הוא הירוגליפים על פי המילה היוונית: ἱερογλύφος (היירוס – קדוש, גליף – תחריט או כתב מגולף).
היוונים השתמשו בכינוי זה עבור הכתב המצרי בלבד, אם כי בעת החדשה התפשט השימוש בו לכל כתב שבו נעשה שימוש בסמלי תמונות כתווים, כדוגמת כתביהם של החיתים, המאיה, האצטקים, ילידי אי הפסחא ותרבות עמק האינדוס.
בנוסף להירוגליפים, נכתבו טקסטים במצרים העתיקה גם בכתב ההיראטי (ששימש בעיקר לכתבי קודש) והכתב הדֶמוטי (ששימש יותר לצורכי יום־יום).
לאורך התקופה ההלניסטית ובהמשך תחת שלטון רומי נמשך השימוש בכתב זה באנדרטאות על פועלם של השלטונות, אך השימוש בהם ונפוצות הבנת הכתיבה ואף הקריאה בהם הלכה ודעכה.
בשנת 391 לספירה, בהוראת תיאודוסיוס הראשון, הקיסר הרומאי הנוצרי, הוחרבו כל המקדשים במצרים, ואיתם אבד סוד פענוח כתב החרטומים.
בגלל האופי הציורי של הכתב, נקשרה בשמו של כתב זה הילה של מסתורין וכשפים.
פענוח אבן רוזטה על ידי סרן שמפוליון ב1799 שנה אחר כיבושי נפוליאון במצרים, הובילה להבנת הכתב, הבנה שפתחה פתח חדש לתרבות מצרים העתיקה.
עותק של מצבת סתי הראשון בבית שאן
בישראל נמצאו כתבי חרטומים במקדשים מצריים בתמנע, בבית שאן (כתובת של סתי הראשון), ובקיסריה ('יבוא' רומי של 'עתיקות' ממצרים) בסיני נמצאו מקדשים בערי מכרות כמו זו שבסרביט אל-ח'אדם מכרה טורקיז, באל עריש המזוהה עם סוכות הקדומה.
וכן בכונתילת עג'רוד נמצא מקדש ישראלי ובו כתובות רבות ביניהן גם בכתב הכנעני (או העברי העתיק).
הממצאים הועברו לרשות ממשלת מצרים, במסגרת הסכם השלום עמה, ומאז אין נגישות לחוקרים ישראלים אליהם.