לא פעם, בקיץ


כל מה שרצית לדעת על לא פעם, בקיץ:
לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ הוא שירה של רחל המשוררת שחובר ב"סוף תרפ"ח", קיץ 1928.
הוקדש על ידי המשוררת "לזכר ש.
פ.
".
הולחן לראשונה על ידי משה ביק ובוצע בלחנו על ידי יוכבד טראוב-לוריא ואחרים.
כיום הלחן הנפוץ של השיר הוא זה של שולמית ליפשיץ משנת 1966.
בין מבצעי השיר בלחנה: אריק איינשטיין, עדנה גורן, יהודה פוליקר, אריק סיני ואסתר עופרים.
המשוררת נתנה בשיר ביטוי לגעגועיה אל דמויות ואתרים של תקופה קודמת בחייה, במיוחד אל עצם נשי ("זִמְרָתֵךְ"), כנראה הכוונה אל קבוצת דגניה א', ואל דמותו של אדם אהוב (וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי).
נושאו של השיר הוא הוויית חיים ייחודית, שמאפייניה הם: התבוננות, התמדה, מוזיקליות, עצבות, רוך, מתיקות ותום.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות ללא פעם, בקיץ:
שירי רחל המשוררת