כל מה שרצית לדעת על לווייתנים קדומים:
לווייתנים קדומים (שם מדעי: Archaeoceti) היא תת-סדרה וקבוצה פרפילטית נכחדת בסדרת הלווייתנאים.
צאצאיהם של הלווייתנים הקדומים הם הלווייתנאים והדולפינים של ימינו.
ראשם היה קטן וחוטמם מחודד.
הם היו בעלי שיניים.
בעבר רווחה ההשערה כי מוצאם של הלווייתנים הקדומים הוא במזוניכידים, בהתבסס על מאפייני השיניים שלהם.
אולם, החל מאמצע שנות ה-90 מחקרים חדשים בגנטיקה מולקולרית ובמורפולוגיה (לא-דנטלית) מראים כי הלווייתנים הקדומים התפתחו כנראה ממכפילי הפרסה.
ראיות גנטיות מצביעות על כך שהיצורים החיים הקרובים ביותר ללווייתנים הם ההיפופוטמיים, שכוללים כיום את ההיפופוטם ואת ההיפו הגמדי.
אבותיהם של הלווייתנים הקדומים כנראה התפצלו מיתר מכפילי הפרסה סמוך להכחדת הקרטיקון-שלישון (לפני כ-65 מיליוני שנים).
לראשוני הלווייתנים הקדומים היו רגליים אחוריות, ולכן משערים כי הם היו יצורים יבשתיים לחלוטין.
ככל שהתקדם עידן האאוקן, הלווייתנים הקדומים הפכו פחות יבשתיים ויותר ימיים.
לקראת סופו חיו הבסילוזאוריים, קבוצת לווייתנים קדומים, מאבותיהם של הלווייתנאים המודרניים ואולם, הלווייתנים הקדומים סבלו מהכחדה של סוגים רבים בסוף תקופת האאוקן ותחילת תקופת האוליגוקן.
אחרון הלווייתנים הקדומים, שהיו כנראה בסילוזאור, נכחד בתקופת האוליגוקן.
הכחדתם נגרמה ככל הנראה בשל שילוב של תחרות ושינויים אקלימיים.
על פי הסיווג הנוכחי, הלווייתנים הקדומים כוללים שש משפחות:
פקיצטיים (Pakicetidae) – טורפים יבשתיים בעלי פרסות.
חיו באזור פקיסטן לפני כ-48 עד 50 מיליוני שנים.
אמבולוצטיים (Ambulocetidae) – ניהלו, ככל הנראה, אורח חיים אמפיבי.
חיו לפני כ-47 עד 48 מיליוני שנים.
רמינגטונוצטיים (Remingtonocetidae) – חיו לפני 42 עד 47 מיליוני שנים.
כמו הפקיצטיים, חיו באזור פקיסטן והודו.
פרוטוצטיים (Protocetidae) – חיו לפני 39 עד 47 מיליוני שנים, הראשונים להיות ימיים לחלוטין.
הם היו הראשונים לעזוב סופית את הודו, ורבים נמצאו באזור אפריקה וצפון אמריקה.
בסילוזאוריים (Basilosauridae) – חיו לפני 35 עד 37 מיליוני שנים.
ניזונו בעיקר על דגים.
הם נמצאו בפקיסטן, במזרח התיכון (בעיקר מצרים) ובצפון אמריקה.
דורודונטידים (Dorudontidae) – חיו לפני 35 עד 38 מיליוני שנים.
לעתים נחשבים לחלק ממשפחת הבסילוזאוריים.