כל מה שרצית לדעת על לוח נבו שרסכים:
לוח נבו שרסכים הוא לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות.
ייתכן כי שם המופיע בו זהה לדמות המוזכרת בספר ירמיהו.
הלוח (רוחב 5.
5 ס"מ, אורך 3.
3 ס"מ) נרכש על ידי המוזיאון הבריטי בשנת 1920 והצטרף לאוסף שלהם הכולל למעלה מ-100,000 לוחות דומים.
בשנת 2007, האשורולוג האוסטרי, פרופסור מיכאל יורסה מאוניברסיטת וינה, פיענח את הלוח, במסגרת מחקר מקיף בנושא כלכלת בבל בתקופת נבוכדראצר.
בתעודה, המתוארכת ליום ה-18 בחודש ה-11 – בשנה העשירית לנבוכדראצר מלך בבל (595 לפני הספירה) נרשם כי אדם בשם נבו-שרוסו-אוכין, שהיה 'רב סריס', העניק למקדש בבבל מנה וחצי (כ-0.
75 ק"ג) זהב.
בלוח, שהיה חלק מארכיב גדול במקדש אל-השמש בעיר סיפר (כ-1.
5 ק"מ מבגדד), כתוב כך:
(לגבי) מנה וחצי של זהב, רכושו של נבו-שרוסו-אוכין, רב סריס, שהוא שלחו על ידי ארד בניטו הסריס ל (מקדש) אסנגילה: ארד בניטו העביר אותו לאסנגילה.
בנוכחות בל אוסת, בן אלפייה, שומר ראשו של המלך, ונדין בן מרדוק-זר-עיבני.
חודש אחד-עשר, יום שמונה-עשר, שנה עשירית לנבוכדראצר מלך בבל.
יורסה שיער כי האיש ששלח את הזהב הוא "נבושרסכים רב סריס" המופיע בסיפור חורבן בית המקדש הראשון בספר ירמיהו:
בשנה התשיעית לצדקיהו מלך יהודה בחודש העשירי, בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלים, ויצורו עליה.
בעשתי-עשרה שנה לצדקיהו, בחודש הרביעי בתשעה לחודש, הובקעה העיר.
ויבואו כל שרי מלך בבל, ויישבו בשער התווך נרגל שראצר סמגר-נבו שרסכים רב-סריס, נרגל שראצר רב-מג, וכל שארית שרי מלך בבל.
הפיסוק, על פי המסורה, מייחס את המילה נבו למילה שלפניו (סמגר), אך תרגום השבעים מתרגם:
Μαργανασαρ και Σαμαγωθ και Ναβουσαχαρ και Ναβουσαρεις Ναγαργας Νασερραβαμαθ
כלומר, המילה 'נבו' קשורה לשם שרסכים.
על פי הלוח האשורי, זהו הפיסוק הנכון.
כנראה, שסמגר הוא שם מקומו של נרגל שראצר, והפקיד השני הוא: נבו שרסכים.
ההסבר מתאים לגילוי ארכאולוגי נוסף בו הציעו חוקרים לזהות את השר הראשון, נרגלשראצר, עם אחד משריו של נבוכדראצר השני המופיעים באחת מהכתובות של, שם נמנו "שרי ארץ אכד" (=שרי מלך בבל, יר' לג, ט) וביניהם: "נגלשראצר איש סין-מגיר".
מתברר שהוא היה מושל מקום בשם "סין-מגיר", שנהפך במקרא ל"סמגר".
בהמשך הכתוב המקראי נרגלשראצר נזכר שוב בתוספת התואר "רב מג".
נלקח מויקיפדיה