כל מה שרצית לדעת על לחש:
לחש או לחשים הן אמירות שמאמינים מייחסים להן סגולה לשינוי המציאות בהווה, או בעתיד.
אין תימוכין מדעיים או מחקריים לכך שלחשים עשויים לפעול, והאמונה בכוחם נחשבת אמונה טפלה.
יש שני סוגי לחשים: לחשים רגילים, הנאמרים על ידי הדיוטות בתחומי דת, וכישוף המוטל על ידי מכשפים.
לחשי הדיוטות נחשבים סגולה לעתיד טוב, או נאמרים בזמני מצוקה או חרדה בידי המאמין, כדי לנסות ולעזור לעצמו וליקרים לליבו כפנייה לכוחות אלוהיים או כוחות על- טבעיים.
הלחש שונה מתפילות וברכות בכך שאין פנייה לאל או אמירה אופטימית על העתיד לבוא אלא חזרה על טקסט ידוע מראש, שלעתים אין פשרו ברור.
יש סוגי לחשים רבים, שהמאמינים מייחסים להם השפעות, כמו הסרת עין הרע, ברכה, הריון ולידה, אהבה, ישועה ממחלה, וכן הלאה.
אנשים רבים זוקפים לזכות לחשים הצלה מפגעים שונים.
כאשר הלחש אינו נושא פרי מיוחס הכישלון להיעדר אמונה בלחש או לפעולתו של אל.
לחשיהם של מכשפים נחשבים בעלי סגולה רבה יותר, בעיני המאמינים, ומיוחסת להם עצמה רבה יותר.
חז"ל התירו לחשים, כדי ליישב את דעתו של החולה או הנפגע, כדי שהפחד לא יחמיר את מצבו.
התלמוד במסכת שבת מביאה שורה של לחשים שיש לאומרם בהזדמנויות שונות: בשעה שלאדם חום גבוה או כנגד שחין וכאביו, או כנגד שדים.
המשנה אומרת: "הלוחש על המכה.
.
.
אין לו חלק לעולם הבא", אך בתלמוד מוסבר שמדובר במי שרוקק לפני הלחש, משום שאין להזכיר שם האל בזמן רקיקה.
בתרבות המודרנית, יש שימוש בלחשים בספרות פנטזיה העוסקת בקסמים.
בסדרת ספרי "הארי פוטר" מגדילה הסופרת לעשות ומכניסה את הלחשים למערכת הלימודים בבית־הספר לקוסמים.