כל מה שרצית לדעת על לפיתים:
הלַפּיתים (ביוונית: όι Λαπίθες, בלטינית: Lapithes) היו על פי המיתולוגיה היוונית בני עם אגדי שישב בתסאליה, בעמק הנהר פֵּנֵיוֹס ובמורדות ההר פֵּלִיוֹן.
הלפיתים, כמו המירמידונים ושבטים תסאליים אחרים, קדמו לבואם של ההלנים לארץ יוון.
הקדמונים סברו כי הם שארי-בשר לקֶנְטָאוּרִים: על פי אחת הגרסאות היו לַפּיתֵס וקֶנְטָאוּרוֹס בניהם התאומים של אפולון והנימפה סְטִילְבֵּה, בת אל הנהר פֵּנֵיוֹס.
לפיתס היה לוחם עז-נפש ואילו קנטאורוס בעל-מום שנזדווג לימים עם סוסה; מבטנה יצאו הקנטאורים, אותם יצורי כלאיים שחציים אדם חציים סוס.
לפיתס היה האב הקדמון של הלפיתים ומי שהעניק להם את שמו, ועם צאצאיו נמנו לוחמים ומלכים כמו אִיקְסִיוֹן, פֶּרִיתוֹאוֹס, קַיינֶאוּס וקוֹרוֹנוּס וחוזי העתידות אִידְמוֹן ומוֹפְּסוֹס.
באיליאדה מסופר כי הלפיתים שלחו ארבעים אוניות ולוחמים בפיקוד פּוֹלִיפּוֹאֶטֵס (בן פריתואוס) ולאונטאוס (בן קורונוס, בן קיינאוס).
אמו של פריתואוס, מלכם של הלפיתים בדור שקדם למלחמת טרויה, הייתה דִיָה, בת איונאוס או דֵיוֹנֵאוֹס; כמו גיבורים רבים אחרים היו לפריתואוס שני אבות, האחד בן-תמותה והשני בן-אלמוות, הלא הם איקסיון והאל זאוס.
כדי לארוב לדיה, עטה זאוס צורת סוס רביעה, משום שכמו בני דודיהם שמחצית גופם כשל סוס, היו הלפיתים פרשים בשדות המרעה של תסאליה הנודעת בסוסיה.
ללפיתים אף מיוחסת המצאת הרסן.