כל מה שרצית לדעת על מאואיזם:
מאואיזם, אשר נודע רשמית כ"מחשבותיו של מאו דזה-דונג", הוא זן של מרקסיזם המורכב מתורתו של המנהיג הסיני מאו דזה דונג, יושם בהרחבה כאידאולוגיה המנחה של הצבא והפוליטיקה בסין מאז עלייתו של מאו לשלטון עד להחלתה של תאוריית דנג שיאופינג והרפורמות הכלכליות בסין בשנת 1978.
המאואיזם יושם גם בצורה בינלאומית באותם זמנים, מפלגות וקבוצות מאואיסטיות קיימות ברחבי העולם, כאשר הבולטות בהן קיימות בפרו, בהודו ובנפאל, בה זכתה המפלגה בבחירות הדמוקרטיות החופשיות הראשונות בתולדותיה, בשנת 2008.
עיקרי המאואיזם כוללים מאבק מהפכני של רובה הגדול של האוכלוסייה נגד המעמדות המנצלים ומנגנוני המדינה שלהם המכונה "מלחמת העם" בעיקר תוך שימוש באיכרים.
האסטרטגיה הצבאית שלה היא לוחמת גרילה בהתמקדות על כיתור הערים המרכזיות מהאזורים הכפריים שסביבה.
מאואיזם שונה ממרקסיזם אירופי בהתמקדותו במעמד האיכרים, לעומת התעשייה האורבנית.
מפלגות מאואיסטיות בנפאל, פרו והפיליפינים מאמצות דגש שווה על תעשייה וחקלאות בתלות בדרגת הפיתוח של הארץ.
בתקופה הפוסט-מהפכנית, המאואיזם מתואר בחוקת במפלגה הקומוניסטית הסינית כ"מרקסיזם-לניניזם בהקשר סיני", שסונתז על ידי מאו ומנהיגי הדור הראשון של סין.
החוקה טוענת שהמאבק המעמדי ממשיך גם אחרי שמעמד הפועלים הדיח את הבורגנות, וישנם אלמנטים פרו-בורגניים בתוך המפלגה עצמה.
היא מנסחת עבור המפלגה קווים מנחים תאורטיים להמשך המהפכה הסוציאליסטית, יצירתם של חברה וצבא סוציאליסטיים, ומציינת מספר סתירות בחברה בהן יש לטפל באמצעות בנייה סוציאליסטית.
האידאולוגיה שורדת בשמה גם בחוקה המודרנית של המפלגה, ומוצגת כמי שיצרה "סין חדשה" ואת הרעיון המהפכני נגד אימפריאליזם ופאודליזם.
המאואיזם שבר את מסגרת הקפיטליזם ממלכתי בברית המועצות תחת הנהגת ניקיטה חרושצ'וב ופטר אותה כרוויזיוניזם מודרני, מונח המשמש בקרב קומוניסטים כדי לתאר את מי שנלחם עבור הקפיטליזם בשם הסוציאליזם.
חלק מהמבקרים טוענים שהמאואיסטים רואים ביוסיף סטלין המנהיג הסוציאליסטי האחרון של ברית המועצות, על אף שההערכות המאואיסטיות לסטלין נעות בין החיוביות מאוד ליותר אמביוולנטיות.
פילוסופים פוליטיים מסוימים רואים במאואיזם ניסיון לפשר בין קונפוציאניזם וסוציאליזם, מה שאחד מהם כינה "דרך שלישית בין קפיטליזם לקומוניזם".