כל מה שרצית לדעת על מאי 1968:
מאי 1968 (לעתים מאי 68') הוא כינוי לשביתה כללית שפרצה ברחבי צרפת במאי 1968.
אחד ממנהיגיה הבולטים היה דניאל כהן-בנדיט שכונה 'דני האדום'.
המהומות החלו בסדרה של שביתות סטודנטים שפרצו במספר אוניברסיטאות ותיכונים בפריז.
לאחריהן התרחשו עימותים עם הנהלות האוניברסיטאות ועם המשטרה.
ניסיונותיה של ממשלתו של שארל דה גול לדכא את המהומות עלו בתוהו, ורק הובילו לליבוי המאורעות.
פעולות אלו הובילו לקרבות רחוב עם המשטרה ברובע הלטיני, ולבסוף לשביתה כללית של סטודנטים ולשביתות בכל רחבי צרפת שכללו כ-10 מיליון עובדים צרפתים, שהם כשני-שלישים מכוח העבודה הצרפתי.
המחאות היו חריפות מאוד, ולכן הביאו את דה-גול להקים מטה לפעולות הצבאיות שמטרתן הייתה להתמודד עם אי-השקט והתסיסה.
לבסוף, נאלץ דה-גול לפזר את האספה הלאומית ולהכריז על בחירות פרלמנטריות חדשות ב-23 ביוני 1968.
הממשלה הייתה קרובה לקריסה, ודה-גול נאלץ למצוא מקלט זמני בבסיס צבא צרפת באדמת גרמניה.
ואולם, המצב המהפכני משהו נמוג במהירות, בדיוק כפי שהגיח.
העובדים חזרו לעבודותיהם, בעידודה של הקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT), ארגון השייך לשמאל הפוליטי, ושל המפלגה הקומוניסטית הצרפתית (PCF).
כשהבחירות נערכו לבסוף ביוני, יצאה מפלגתו של דה-גול חזקה אף יותר וזכתה לרוב מוחץ.
רוב המפגינים תמכו בגורמים מהשמאל, קומוניסטיים או אנרכיסטיים.
רבים ראו באירועים כהזדמנות לנער את "המשטר הישן" בכמה בחינות חברתיות, כולל שיטות הלימוד, שחרור מיני ואהבה חופשית.