כל מה שרצית לדעת על מארס פאת'פיינדר:
רובר: 10.
5 ק"ג
כוח
נחתת: 35 ואט
רובר: 13 ואט
הרובר של פ'ת'פיינדר (הקטן ביותר) לעומת הרוברים של מרס רובר (הבינוני, שוגר ב-2003) ודגם של המארס סיינס לברטורי ששוגר בהצלחה ב-26 בנובמבר 2011
הרובר סוגו'רנר
מארס פאת'פיינדר (באנגלית: Mars Pathfinder) הייתה חללית אמריקאית שהנחיתה תחנת מחקר ורובר על מאדים ב-1997.
החללית כללה נחתת שנקראה Carl Sagan Memorial Station ורובר רובוטי קטן (10.
6 ק"ג) שנקרא Sojourner.
החללית שוגרה על ידי נאס"א ב-4 בדצמבר 1996 על גבי משגר דלתא 2 חודש אחרי שיגור מארס גלובל סורבייר, ונחתה ב-4 ביולי 1997 במאדים, באזור שנקרא Chryse Planitia בOxia Palus quadrangle.
אחרי הנחיתה הנחתת נפרשה ושחררה את הרובר שערך מספר ניסויים על פני השטח של מאדים.
המשימה כללה מכשורים מדעיים לבחינת האטמוספירה, האקלים, הגאולוגיה ואת הרכב הסלעים והאדמה במאדים.
התוכנית הייתה חלק מתוכנית דיסקברי של נאס"א שקידמה את השימוש בחלליות זולות ושיגורים תכופים תחת המוטו "זול יותר, מהיר יותר ויעיל יותר" ("cheaper, faster and better") שאותה קידם מנהל נאס"א דניאל גולדין.
התוכנית נוהלה על ידי ה-JPL, מחלקה של המכון הטכנולוגי של קליפורניה שניהלה עבור נאס"א את תוכנית המחקר במאדים.
המשימה הייתה הנחיתה המוצלחת הראשונה מאז גשושיות הוויקינג שנחתו על מאדים ב-1976.
אף על פי שברית המועצות שלחה רוברים אל הירח במסגרת תוכנית לונחוד, ניסיונותיה להנחית רוברים על מאדים מעולם לא הצליחו.
מלבד היעדים המדעיים שהוצבו לרובר ולנחתת, במשימה נבחנו מספר אמצעים טכנולוגיים כמו למשל נחיתה באמצעות כריות אוויר ומערכות בקרה שאחר כך שימשו בתוכנית המרס רובר ב-2003.