כל מה שרצית לדעת על מבוכה:
מבוכה היא מצב רגשי של מוטרדות מסוימת ואי-נוחות, שאדם עשוי לחוות כאשר הוא מבצע פעולה חברתית או מקצועית שאינה מקובלת, בעוד אנשים בסביבתו עדים לה או נחשפים אליה, או כאשר הוא עד לפעולה כזו שאחרים מבצעים.
לעתים מעורבים בכך גם פגיעה בכבוד או ביושרה של מבצע הפעולה המביכה.
יש המגדירים מבוכה כסוג של חרדה עקב התנהגות שאינה מקובלת בחברה; סיבת המבוכה אינה ידועה, לכן זוהי חרדה ולא פחד ספציפי.
תחושת מבוכה דומה במידה מסוימת לבושה, אך הן נבדלות בכך שבושה נגרמת לעתים קרובות בעקבות מעשה לא מקובל מבחינה מוסרית בעוד מבוכה נגרמת בהקשר חברתי; בנוסף, בושה עשויה להיגרם גם בשל מעשה שבוצע וידוע רק לאדם עצמו.
מצבים אפשריים בהם האדם נבוך בעקבות פעולה שביצע, עשויים להיות למשל מצבים בהם הוא נתפס בשקר שאמר או בטעות שביצע, או כאשר אחרים נחשפים לפעולות גופניות שביצע כגון נפיחה.
בתרבויות רבות, מצב בו אדם נתפס בטעות כאשר אינו לבוש כהלכה או ערום בחלקו עשוי להביא למבוכה רבה.
גם פעולות של אחרים עשויות לגרום מבוכה לפרט, למשל כאשר הפרט מגלה שהוא נושא לרכילות בשיחה המתקיימת בקבוצה חברתית, או כאשר אחר מעיר לו בזלזול בפני אחרים על התנהגותו או הופעתו.
יש הבעות פנים ומחוות גוף אופייניות המופיעות תמיד ומזוהות ללא קשר לתרבות עם מבוכה.
תגובת המבוכה מתחילה כחצי שנייה לאחר שהאדם "נתפס בקלקלתו".
היא כוללת הסטת מבט למטה ואז לצדדים, "חיוך" מיוחד השונה מההבעה הידידותית בכך שמעורב בו רק שריר אחד (הזיגומטיקוס) המעלה את זוויות הפה כלפי מעלה כששאר המחצית התחתונה של הפנים קפואה ומכווצת.
אחר כך מורכן הראש למטה ועימו נשמטות הכתפיים, בשלב זה מופיעה לעתים קרובות נגיעה של היד בפנים.
ילדים בגיל שנתיים כבר מבצעים את רצף הפעולות השלם הזה כשהם נדרשים, למשל, להופיע בפני זרים.
לא רק מחוות המבוכה אוניברסליות אלא גם הפענוח שלהן.
אנשים מתרבויות שונות זיהו נכון מבוכה אצל בני עמים רחוקים.
התרבות משפיעה בהחלט על הסיטואציות שיפעילו את המבוכה אבל לא על דרך ההבעה שלה.
הסומק אינו חלק מהותי של תצוגת המבוכה: הפנים מאדימות כ-15 עד 20 שניות מתחילת האירוע ואילו רצף המחוות הטיפוסי אורך כחמש שניות בלבד.
נראה כי למבוכה יש תפקיד חברתי חשוב בשיקוף והגדרת גבולות לגבי האופן בו רצוי שיתנהלו קשרים חברתיים, בהתאם לנורמות המקובלות בכל חברה ותרבות.
נלקח מויקיפדיה