כל מה שרצית לדעת על מהפכת הארזים:
מהפכת הארזים (בערבית: ثورة الأرز, תעתיק לעברית: ת'ורת אלארז) הוא השם הנפוץ ביותר לשרשרת ההפגנות והפעילות האזרחית שהתרחשה בלבנון (בעיקר בביירות) כתוצאה מרצח רפיק אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, ב־14 בפברואר 2005.
המטרה הראשית של הפעילים המקוריים הייתה הוצאת הכוחות הסורים מלבנון, התחלת חקירה בינלאומית לבדיקת רצח רפיק אל-חרירי, התפטרותם של פקידי הביטחון וארגון בחירות פרלמנטריות חופשיות.
המפגינים דרשו את סופה של השפעת סוריה על הפוליטיקה הלבנונית בה שלטה למעשה מאז חתימת הסכם טאיף בשנת 1989.
הפגנות אלו זכו לתמיכה בינלאומית רחבה בהתבסס על החלטת מועצת הביטחון מספר 1559 (שהתקבלה בסוף 2004) אשר תבעה מסוריה את מימוש הדרישות אותן הביעו המפגינים.
במהלך תקופת הגל הראשון של ההפגנות, סוריה החזיקה בכוח של בערך 14,000 חיילים וסוכני ביון בלבנון.
בעקבות ההפגנות, הכוח הסורי הוסג לחלוטין אל מחוץ למדינה, ב־27 באפריל 2005.
הממשלה הפרו־סורית הודחה גם היא, אירוע שהשלים את מטרתה העיקרית של המהפכה.
במהפכה השתתפו קבוצות וארגונים אזרחיים וכן מפלגות פוליטיות.
קבוצות ומפלגות אלו יצרו את קואליציית 14 במרץ, קואליציה של מפלגות המתנגדות למעורבותה של סוריה בענייניה הפנימיים של לבנון.
בעבר, אף כללה המהפכה את הזרם הפטריוטי החופשי בהנהגת מישל עאון, אך הזרם עזב את הקואליציה לפני הבחירות בשנת 2005, לאחר שעאון חזר מגלותו בפריז, וכיום הוא חבר בקואליציית 8 במרץ, המתנגדת לקואליציית ה-14 במרץ.