כל מה שרצית לדעת על מועדון החמאם:
מועדון החמאם ביפו היה מוסד תרבותי בולט בחיי התרבות של מדינת ישראל בשנות ה-60 של המאה העשרים.
עם הצלחת מועדון התיאטרון בתל אביב החליטו חיים חפר ודן בן אמוץ לפתוח מקום דומה שיעלה תוכניות בידור מקוריות בשילוב עם בילוי, שתייה וארוחות קלות.
הם מצאו חמאם טורקי מוזנח שהיה צמוד לבית הסראייה הישן ביפו, שיפצו אותו וביוני 1961 נפתח המקום.
במשך חמש שנות פעילותו הועלו בו הפקות מקומיות, רובן בבימויו של שמואל בונים עם יוצרים רבים כמו דן אלמגור, יורם מטמור, נעמי שמר, עמוס קינן, יוחנן זראי, דובי זלצר ועוד.
אברהם דשא (פשנל) סייע בצד הניהולי, חיים חפר ודן בן אמוץ כתבו את מרבית החומר.
כמה תוכניות הצליחו מאד והוצגו גם מחוץ לחמאם שקיבל אז בעתונות את השם תיאטרון החמאם.
בין התוכניות שהועלו במועדון החמאם נמנים:
משלי ערב – התוכנית הראשונה שהועלתה במועדון החמאם.
כתבו חיים חפר ודן בן אמוץ, השתתפו: אורי זוהר, אריק איינשטיין, רחל אטאס ועליזה רוזן.
תל אביב הקטנה – מופע שנכתב על ידי חפר ובן אמוץ והועלה לראשונה בהצלחה לראשונה ב-1958 בגני התערוכה לרגל יובל לתל אביב בהשתתפות יוסי בנאי, אבנר חזקיהו ויונה עטרי (יוסי-חזקי-יונה), הועלה במועדון החמאם על ידי הרביעייה זוהר, איינשטיין, אטאס ורוזן.
פצצת הזמן – בהשתתפות רביעיית מועדון התיאטרון שעברו לחמאם לאחר שנסגר מועדון התיאטרון ברחוב מנדלי.
זו הייתה תוכנית סטירית חריפה.
אחד השירים "איך קרה שהפשפש עלה למעלה" נאסר לשידור בקול ישראל (שהיה אז חלק ממשרד ראש הממשלה) היות שחשבו שהשיר מכוון לשמעון פרס למרות שחיים חפר הכחיש אז זאת.
הוגשה אף שאילתה בנושא זה בכנסת ודוד בן-גוריון נאלץ להשיב עליה.
לבסוף אושר השיר לשידור.
באחד מראיונותיו האחרונים ששודר בערוץ 2, הודה חפר שהתכוון בשיר זה לשמעון פרס.
שלישיית גשר הירקון בתוכנית "אהבה ראשונה".
האדם הצוחק – בהשתתפות שייקה אופיר שהופיע בפנטומימה ובמלל עם שלוש שחקניות הציג 21 דמויות במערכונים שנכתבו על ידי חפר ובן אמוץ, בהדרכת תנועה על ידי נעמי פולני ובבימויו של שמואל בונים.
שייקספיר איננו – תוכנית פרודית על מחזות ויליאם שייקספיר שנכתבה על ידי חיים חפר, נעמי שמר ועמוס קינן ובבימויו של שמואל בונים.
בתוכנית השתתפו: אושיק לוי, שלמה וישינסקי.
נירה עדי ואריאל פורמן.
שורש כל רע – נכתב על ידי חיים חפר, דן בן אמוץ ויורם מטמור לפי המחזה לה מנדראגולה של מקיאבלי עם מוזיקה של יוחנן זראי ובבימויו של שמואל בונים.
השתתפו- יהורם גאון, יוסף (בומבה) צור, יוסף כרמון, מרגלית אנקורי וחנן גולדבלט.
המגילה – לפי "שירי המגילה" של איציק מאנגר בהמחזתו ובבימויו של שמואל בונים עם מוזיקה מקורית של דובי זלצר.
ההצגה הועלתה ביידיש על ידי קבוצת שחקנים קטנה שבמרכזם משפחת בורשטיין: מייק בורשטיין והוריו – פסח בורשטיין וליליאן לוקס.
ההצגה זכתה להצלחה עצומה והוצגה 250 פעם במועדון החמאם ובמקומות שונים בארץ.
המיתון הקשה בשנת 1966 פגע בתעשיית הבידור בישראל.
מועדון החמאם נתקל בקשיים כלכליים ובסוף 1966 החליטו חפר ובן אמוץ לסגור את המקום.
החמאם היה סגור שנים רבות ורק ב-1982 נפתח שוב לאחר שיפוץ ושימש כאולם להופעות של אמנים ולהקות שונות.
דן בן אמוץ שהיה קשור בליבו למקום וגר בקרבתו, בחר במועדון החמאם לערוך בו בשנת 1989 את מסיבת הפרידה שלו מהחיים ביחד עם חבריו הרבים, אירוע שזכה לתהודה גדולה בכל אמצעי התקשורת.
הוא נפטר מסרטן זמן קצר לאחר מכן.
היום משמש המקום כאולם אירועים.