כל מה שרצית לדעת על מוקומנטריה:
מוקומנטריה היא סוגה טלוויזיוניות, קולנועית וספרותית.
היא מוצגת כדוקומנטריה קומית, אך למעשה היא פיקטיבית ברובה, על אף כי נשענת לעתים על המציאות.
המוקומנטריה משמשת לרוב כאמצעי פארודי וסאטירי ובצורתה הקומית נקראת גם דוקו-קומדיה.
עם זאת, מוקומנטריה יכולה לשמש כמרכיב דרמטי.
ב-30 באוקטובר 1938, שידר אורסון ולס את הספר "מלחמת העולמות" מאת ה.
ג'.
וולס בגרסתו לרדיו כספיישל ליל כל הקדושים.
הסיפור, אשר תיאר פלישת חוצנים ממאדים, יצר מהומה על מאומה.
לעתים ניתנת לשחקנים בסרט מוקומנטרי הרשות לאלתר.
המושג "מוקומנטריה" הוא הלחם בין "ללעוג" (to mock) ו"דוקומנטריה" (documentary) – נטבע על ידי הבמאי רוב ריינר באמצע שנות ה-80 בתיאור סרטו "ספיינל טאפ".
המושג "תיעודיון" הוא הלחם בין "תעודה" ו"בדיון".
מוקומנטריות מוצגות לרוב כדוקומנטריות היסטוריות עם צילומי ראש ודיונים בנושא, או כקטעי צילום המלווים את הדמויות במהלך האירועים.
דוגמה מוקדמת למוקומנטריה סאטירית היא "קציר הספגטי השווייצרי" – מתיחת אחד באפריל אשר הופיעה בתוכנית ה-BBC "פנורמה" בשנת 1957.
בארצות הברית ישנן יצירות מוקומנטריות ידועות נוספות בהן סרטי סאשה ברון כהן "בוראט" ו"ברונו", הסדרה "הקאמבק" של ליסה קודרו, והסדרות "המשרד" ו"משפחה מודרנית".