כל מה שרצית לדעת על מטוס מטען:
מטוס מטען או מטוס תובלה הוא כלי טיס שעוצב ותוכנן במיוחד לצורך הובלת מטענים, להבדיל מהובלת נוסעים.
התאמת המטוס לתפקידו מצריכה מספר מאפיינים העוזרים בזיהוי מטוס מטען: גופו של המטוס נראה "עבה" יותר ממטוסי נוסעים, כנפיים עליונות מאפשרות לקרקעית המטוס להיות קרובה יותר לקרקע, מספר גדול של גלגלים המאפשרים גם נחיתה במסלולים מאולתרים, זנב גבוה המאפשר פתיחת דלת מטען אחורית.
חלק ממאפיינים אלה אינו קיים במטוסים מטען אשר נבנו במקור להטסת נוסעים ועברו הסבה לשימוש כמטוסי מטען.
כבר בשנת 1911 החל השימוש במטוסי מטען, בתחילה היו אלה מטוסי דואר אוויר.
מטוסים אלה לא תוכננו כמטוסי מטען.
בתחילת שנות ה-20 החלו לראשונה יצרני מטוסים לבנות מטוסי מטען ייעודיים.
רבים רואים במטוס אראדו Ar-232, אשר נבנה לשימוש חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה, כמטוס המטען "האמיתי" הראשון, זאת כיוון שמטוס זה נושא רבים מן המאפיינים המודרניים של מטוס מטען.
רוב מטוסי המטען במלחמת העולם השנייה, בחיל האוויר הגרמני ובחילות אוויר אחרים, היו מטוסי נוסעים שהוסבו לתצורת מטען.
בחילות האוויר של בנות הברית בלט בתפקיד זה מטוס ה-DC-3 דקוטה.
עם תום מלחמת העולם השנייה החלו יצרני מטוסים שונים לייצר מטוסי מטען, חלקם בעלי מאפיינים "ניסיוניים".
פיתוח מנוע הטורבו-פרופ איפשר תכנון מטוסי מטען כבדים ויעילים יותר, הבולט ביניהם הוא מטוס ה-C-130 הרקולס המשמש עד היום כאמת מידה למטוסי מטען.