כל מה שרצית לדעת על מטפורמין:
מטפורמין (Metformin; שם מסחרי: גלוקופאג') היא תרופה המשמשת לטיפול תרופתי בסוכרת.
התרופה נלקחת בנטילה פומית (דרך הפה) והיא מהווה קו ראשון לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2, בעיקר אלו הסובלים מהשמנת יתר עודף משקל חולני ותפקודי כליה תקינים.
מטפורמין ניתנת גם לטיפול ב-Polycystic Ovary Syndrome והשימושים בה נחקרים גם כאפשרות טיפול למחלות נוספות שמנגנון הפעולה שלהן הוא עמידות לאינסולין.
התרופה עובדת על ידי דיכוי יצירת הגלוקוז על ידי הכבד.
מטפורמין היא התרופה היחידה נגד סוכרת שהוכחה כיעילה למניעת סיבוכים של כלי הדם והלב עקב סכרת.
היא עוזרת להוריד את הכולסטרול מסוג LDL ואת רמות הטריגליצרידים והיא אינה גורמת לעליה במשקל.
נכון לשנת 2010, מטפורמין היא אחת משתי התרופות היחידות שמופיעות ברשימה של ארגון הבריאות העולמי WHO של תרופות חיוניות לטיפול בסכרת.
(התרופה השנייה היא גליבנקלאמיד).
כאשר התרופה ניתנת כהלכה היא גורמת למעט תופעת לוואי (העיקרית מביניהן היא מעי רגיז) ויש מעט מקרים שבה התרופה יכולה לגרום להיפוגליקמיה.
חמצת לקטית (הצטברות של חומצה לקטית בדם) היא מצב שצריך לקחת בחשבון ולהתייחס אליו במקרה של מינון יתר של התרופה או כאשר התרופה ניתננת לאנשים עם התוויות נגד שלא אמורים לקבל לאותה, חוץ מסיבות אלו אין בעיה לתת את התרופה ואין סיכון משמעותי.
התרופה סונתזה לראשונה בשנת 1920, אך לא זכתה להכרה בעשרים שנה הראשונות עקב שימוש באינסולין ותרופות אחרות לטיפול בסכרת.
בשנות הארבעים של המאה ה-20 מטפורמין חזרה לתודעה ולשימוש לאחר דיווחים שהתרופה יעילה להורדת רמת הסוכר בבני אדם.
בשנת 1957 רופא צרפתי בשם ז'אן סטים פרסם את המחקר הראשון שנעשה בתרופה זו שחקר שימוש בתרופה לטיפול בסכרת.
התרופה החלה לפעול באנגליה בשנת 1958, בקנדה בשנת 1972 ובארצות הברית בשנת 1995.
נכון לימים אלו מטפורמין מוערכת כתרופה הכי נפוצה שניתנת על ידי רופאים ברחבי העולם לחולי סכרת, רק בארצות הברית יותר מ-48 מיליון מרשמים ניתנו בשנת 2010.
תרופה זו שייכת לתרופות המגבירות את רגישות רקמות השריר והשומן לאינסולין: התרופה מעלה את מספרם של קולטני האינסולין, משפרת את תגובתם וגורמת להגברת השימוש והניצול של גלוקוז ברקמות הגוף ההיקפיות.
התרופה מדכאת את תהליך הגלוקוניאוגנזיס וכן מונעת פירוק של גליקוגן בכבד.
תרופה זו אינה מעלה את כמות האינסולין המופרש, ואין לה השפעה ישירה על תאי בטא בלבלב.