כל מה שרצית לדעת על מטרד ליחיד:
מטרד ליחיד היא עוולה המוגדרת בסעיף 44 בפקודת הנזיקין, הקובע כי הפרעה לשימוש סביר במקרקעין של אדם מהווה עוולה נזיקית כלפיו.
מטרת הסעיף היא ליצור איזון בין שאיפתו של האדם להנאה מלאה מזכויותיו במקרקעין לבין דרישותיהם של אחרים לנהל פעילות המשפיעה על הנאתו זו.
סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע:
44(א).
מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם ; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק.
מדובר בעוולה נזיקית שנשאבה מן המשפט המקובל (האנגלי) כמעט בשלמותה.
לעוולה זו נוספו הסדרים שנקבעו בפסיקה בחו"ל, למעט התפתחויות מסוימות במשפט המקומי הישראלי.
המוקד בעוולה טמון בהשפעתה של ההתנהגות המזיקה על הנאתו או שימושו של הזולת במקרקעין שלו – לשון אחר – טיב ההפרעה, ולא טיב ההתנהגות גופה.
לפי פרופ' דוד קרצמר, ההתנהגות או הפעילות מולידה אחריות ביחס להשפעה שלה על הנאתו של הזולת במקרקעין שלו.
נובע מכך שהיסוד הדומיננטי בעוולה הוא האינטרס המוגן של הניזוק (בעל המקרקעין, או המחזיק בו).
לפי דעת המלומד פרוסר, תביעה בשל מטרד ליחיד איננה תביעה בשל הפרה לשימוש במקרקעין בעלמא, אלא הפרעה לשימוש התובע באינטרס שלו במקרקעין.
לדוגמה, לבעל מקרקעין ישנה עילה לתבוע אדם שפעילותו משפיעה לרעה על ערך הקרקע (ע"א 81/68 זנגי נ' אנגלשטיין) או על יציבות הבניין בקרקע (ע"א 407/54, בית משותף ג' פתח-תקוה בע"מ נ' למפרט ) – משום שפעילות כזו פוגמת בהנאתו מן המקרקעין בתור בעלים.