כל מה שרצית לדעת על מיגרנה:
מיגרנה (בעברית : צדעת, צִלְחָה, או צַלְחִית) היא צורה נפוצה של כאב ראש, בדרך כלל אינטנסיבית מאוד ומגבילה את הפעילות, לפעמים אפילו עד השבתה מוחלטת.
המחלה מוכרת עוד מימי קדם וביוון העתיקה כונתה HEMICRANIA (חצי ראש).
שם זה שובש במשך הדורות והפך למיגרנה – MIGRAINE.
המיגרנה מתחילה, ברוב המקרים, בגיל ההתבגרות ובמקרים רבים נעלמת בגיל 50-60, אך יכולה להופיע גם בילדים ובקשישים ולהמשיך לאורך כל החיים.
המחלה נחשבת לשכיחה מאוד ומופיעה ב- 20-22% מהנשים ו- 10-12% מהגברים.
מיגרנה נחשבת היום למחלה תורשתית פוליגנטית (תלויה במספר גנים ולא בגן אחד) ומולטיפקטוריאלית (מספר מנגנונים גורמים להופעתה).
בנוסף לגורם הגנטי יש גם גורמים סביבתיים למחלה.
היא מאופיינת בהתקפי כאב חד, הפוגעים בדרך כלל בחצי אחד של הראש.
המיגרנה מלווה לעתים קרובות בבחילה, הקאה, רגישות גבוהה לאור ולרעש, לעתים גם תופעות ויזואליות עם דוגמאות של אורות וצללים ולעתים נדירות אף חולשה או שיתוק בחצי הגוף.
מחלקים היום את המיגרנה לשני סוגים עיקריים: מיגרנה עם אאורה (AURA) ומיגרנה ללא אאורה.
קיימים גם סוגי מיגרנה נדירים יותר כמו – מיגרנה בזילרית המאופיינת בעיקר על ידי התקפי סחרחורת ואי שווי משקל, מיגרנה של ילדים היכולה להתאפיין בהתקפי כאב בטן עם או ללא כאב ראש, מיגרנה אוקולרית שבה עיקר התסמינים הם תסמיני הפרעת ראיה ועוד סוגים נדירים עד נדירים מאוד.
משך ההתקף האופייני במיגרנה נע בין שעתיים ועד שלושה ימים במקרים קיצוניים.
קיימים גורמים רבים היכולים לגרום להתחלת התקף של מיגרנה: גירוי חושי חזק כמו ריחות מסוימים, אורות חזקים, רעש קיצוני, גורמים נפשיים כמו מתח, מחזור, אי-סדירות בשינה, שתייה ואכילה ואף אכילת מאכלים כגון גבינה צהובה או שוקולד.
בחלק גדול מהנשים המיגרנוטיות, ההתקף קשור למחזור, בייחוד לאמצע המחזור.
ארגון הבריאות העולמי- WHO הגדיר את המיגרנה כ"מצב תחלואה כרוני ומגביל מאוד", זאת עקב היות המחלה פוגעת קשה באיכות החיים של החולה.