כל מה שרצית לדעת על מיג:
מיג (רוסית: “Российская самолётостроительная корпорация „МиГ – "מיג חברה רוסית לכלי טיס") היא חברה רוסית העוסקת בתעשייה אווירית וביטחונית.
החברה נוסדה כמשרד תכנון סובייטי בידי ארטיום מיקויאן (ממוצא ארמני) ומיכאיל גורביץ' (ממוצא יהודי).
מטוסי הקרב מתוצרת מיג שימשו במשך שנים רבות (ועדיין משמשים) כמטוסי קרב עיקריים של חילות האוויר של רוסיה, מדינות שהיוו בעבר את ברית המועצות, מדינות להן סיפקה נשק – בעיקר בגוש המזרחי, ומדינות ערב.
מדינות ערב רבות מפעילות עד היום מטוסי מיג, וקרבות רבים התחוללו בינם לבין מטוסי חיל האוויר הישראלי.
מטוסי המיג ידועים כבעלי הנדסת אנוש נחותה של תא הטייס, בהשוואה למטוסי קרב מערביים.
לאחר מלחמת העולם השנייה, נקטה החברה במאמצי ריגול תעשייתי לצורך הדבקת הפער הטכנולוגי בין ברית המועצות והמערב ובפרט בתחום מנועי הסילון.
בנוסף, נעשה מאמץ לרכישת ידע תעופתי באמצעות יצירת קשר עם מומחים מהמערב.
במיג-9 שהיה מטוס הקרב הסילוני הראשון במשפחה, נעשה שימוש בטכנולוגיה סילונית גרמנית שנפלה לידי הרוסים לאחר המלחמה ובטכנולוגיה מנועית בריטית שנרכשה ממפעלי רולס רויס, לאחר משחק ביליארד בין נציגי ברית המועצות לאחד ממנהלי החברה.
במשך השנים הגיעו לידי מדינת ישראל מספר מטוסי מיג: מיג-21PF שטייסו, מוניר רדפא, ערק מעיראק לישראל ב-1966, צמד מטוסי מיג-17 סוריים שנחתו בטעות בישראל ב-1968, ומטוס מיג-23ML שטייסו בסאם עאדל ערק מסוריה ונחת במנחת מגידו באוקטובר 1989.
לחברה היו כמה דגמים שנחשבו למוצלחים בהשוואה למקביליהם המערביים, ביניהם מיג-15 שהתמודד בהצלחה מול ה-F-86 סייבר במלחמת קוריאה, והיווה לו יריב ראוי לציון בשל עדיפות מנועו החזק יותר, חימוש טוב יותר, כושר שרידותו, סייג רום גבוה יותר, ויכולת האצה טובה יותר.
מטוס הקרב הנפוץ ביותר של החברה היה מיג-21.
מטוס הקרב העיקרי שהחברה מייצרת כיום הוא מיג-29, זהו מטוס מתקדם שביצועיו לא נופלים מביצועי מתחריו המערביים, והוא נמכר בהצלחה.
בשנת 1999, השביחה ישראל 3 מטוסי מיג-29 ממולדובה כדי לבדוק את התמודדותם מול F-16 פייטינג פלקון ו-F-15 איגל.
בנוסף משביחה ישראל מטוסי מיג-21.
מיג-1
מיג-17
מיג-23
מיג-25
מיג-29