כל מה שרצית לדעת על מים אחרונים:
מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, לפני שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).
יש שני טעמים לנטילה זה.
הראשון לנקות את הידיים לכבוד ברכת המזון, מאחר שבזמן התלמוד אכלו עם הידיים.
הטעם השני הוא מטעמי בריאות, כיוון שהמאכלים תובלו במלח סדומית שעלול לגרום לעוורון במגע עם העין, ונטילת הידיים מנקה אותן.
יש מחלוקת בפוסקים האם נשאר בזמנינו חיוב ליטול.
יש הטוענים שאין צורך ליטול מאחר שאנחנו לא משתמשים במלח סדומית, וגם אין מצב ידינו לאחר הסעודה מצריכים ניקיון, בפרט כעת שמשתמשים בסכו"ם.
מאידך יש הטוענים שיש מלחים אחרים הדומים למלח סדומית שיש מהם סכנה, וסוברים שעדיין יש מקום לנקות הידיים לאחר סעודה גם בזמנינו.
בנוסף לכך על פי הקבלה מים אחרונים אינם לניקיון המלח בלבד, אלא גם לצורך עשיית תיקון רוחני לאחר האכילה.
מחלוקות נוספות קיימות סביב עניינים הקשורים למים האחרונים, כמו: האם ההלכה מחייבת גם נשים, והאם מותר לדבר בין הנטילה לבין ברכת המזון.
בימינו, רק המחמירים מקפידים על מים אחרונים.
המקלים מוותרים לגמרי, או נוהגים באופן סמלי: מעבירים בין הסועדים כלי עם מים, ומרטיבים קלות את היד.
כלי מיוחד לנטילה הסמלית (עשוי מכסף) מצוי דרך קבע במטבחם של יהודים השומרים על המנהג.
למנהג חב"ד נוטלים את קצות האצבעות, ואחר כך מעבירים אותן כשהן לחות על השפתיים (כך כל השנה, אבל בחג הפסח נזהרים שלא להרטיב את השפתיים, מחשש שרויה)‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למים אחרונים:
•קצרמר הלכה
•ברכת המזון