כל מה שרצית לדעת על מינאס, קיסר אתיופיה:
מינאס (געז: ሜናስ) היה קיסר אתיופיה, בנו הצעיר של הקיסר דווית השני מאשתו הקיסרית וונג מוגסה.
נלקח בשבי אחמד גראן ב-7 באפריל 1539 בקרב דאוורו, נמכר לעבדות לשליט תימן העות'מאנית, זעיד פאשה.
הוחזר לאתיופיה לאחר עסקת חילופי שבויים עם אחמד גראן על ידי אחיו הקיסר גלאוודיוס בתמורה לבנו שלקח בשבי האתיופי.
מנאס יירש את אחיו לאחר מותו ב-12 במרץ 1559 והוכתר בשם "אדמס סגד" (געז: አድማስ ሰገድ, "לו האופק סוגד").
במהלך מלחמת אתיופיה-אדאל מינאס נלקח בשבי אך טופל כראוי וחותן עם בתו של אחמד גראן.
בשנת 1542 אחמד גראן היה זקוק לתמיכה צבאית של האימפריה העות'מאנית ולכן כחלק מן המתנות ששלח לשליט תימן העות'מאנית היה גם מינאס שנהפך לעבד בתימן.
בקרב ויינה דגה בנו של גראן נלקח בשבי על ידי כוחות האימפריה האתיופית והאתיופים דרשו עסקת חליפין תמורת הנסיך מינאס.
לאחר מות הקיסר מינאס יירש את אחיו בתור קיסר ואחד המערכות הצבאיות הראשונות שייזם היה כנגד ביתא ישראל וכן גם גירושם של הישועים ומיקומם ביישוב חדש שהוקם בין אקסום לעדווה ונקרא בפני האתיופים בשם "מיגוגה" ופי הישועים בשם פרמונה על שמו של המסיונר פרומנטיוס.
לאחר כשנה בתפקיד כקיסר מינאס התמודד מול מרד של בהר נגוס יסחק לאחר שזה הכריז על אחינו טזקרו כקיסר.
דבר זה הרגיז את הקיסר והוא אירגן את צבאו נכנס לתוך לסתה על מנת לצעוד צפונה לתיגראי ולהילחם במורדים בנקודה זו יסחק ראה את כוונתו של הקיסר והסיג את כוחותיו למחוז סאריה הקיסר נלחם במחוז זה והביס את המורדים ולאחר מכן לאחר מכן דיכא תומכים נוספים במרד באמפרז ב-2 ביולי 1561.
יסחק יזם מרידה נוספת הפעם בתמיכתו של הגנרל העות'מאני אוזדאמיר הפאשה של מאסאווה והכריז על אחיו הפעוט של טזקרו, מרקוס כקיסר.
מינאס אולץ לדכא את נמרד אך הפעם הובס על ידי יסחק באנדרטה הקיסר נסג מאזור זה לאטרונסה מריאם שם כינס שוב את כוחותיו.
הקיסר חלה ומת ממחלת המלריה בדובה ב-12 בפברואר 1563 ונקבר בכנסיית מריאם שבטדבה שבאמהרה.