כל מה שרצית לדעת על ממלכת מייסור:
ממלכת מייסור (מקאנדה: ಮೈಸೂರು ಸಂಸ್ಥಾನ מַייסוּרוּ סַנְסְטְהָנָה) הייתה ממלכה ויותר מאוחר נסיכות בדרום תת-היבשת ההודית.
הממלכה הוקמה ראשית כמדינה ואסלית של אימפריית ויג'איאנגר בשנת 1399 ועם היחלשות האימפריה בסביבות 1565, הפכה לממלכה בפני עצמה.
בתקופת מלוכתם של נרסרג'ה וודיאר הראשון וצ'יקה דוורג'ה וודיאר במאה ה-17, הורחבו גבולות הממלכה בסדרת מערכות וקרבות כנגד הממלכות השכנות והיא הפכה לממלכה בעלת כוח ונוכחות בדרום הודו.
במחצית השנייה של המאה ה-18 הייתה ממלכת מייסור בנקודת השיא של הכוח הצבאי ושטח הממלכה, תחת שלטונם של היידר אלי ובנו טיפו סולטאן.
בתקופה זאת הממלכה נכנסה לעימות עם האימפריה המרתית, הניזאם של הידרבאד והבריטים שכבר החלו לבסס את נוכחותם באזור, עימותים אלו הובילו לארבע מלחמות האנגלו-מייסוריות.
בשתי המלחמות הראשונות ניצחה מייסור, אך בשתיים האחרונות הובסה ולבסוף במלחמה הרביעית בשנת 1799 כבשו הבריטים את עיר הבירה המבוצרת סרירנגפטנה, כאשר המלך טיפו סולטאן נהרג אף הוא בקרב.
כך הגיעה לקיצו שלטון הממלכה המייסורית.
לאחר המלחמה הרביעית, סיפחו הבריטים חלקים נרחבים מהממלכה המייסורית, אך העניקו לה עצמאות בתור מדינת נסיכות.
נסיכות מייסור המשיכה להתקיים לצד הנסיכויות העצמאיות הנוספות ולצד הודו הבריטית עד אשר סופחה להודו כאשר זו קיבלה עצמאות מהאימפריה הבריטית בשנת 1947.
במהלך 148 השנים בהם התקיימה מייסור בתור נסיכות עצמאית, היא נחשבה למרכז תרבותי ואומנותי חשוב בתת-היבשת ההודית, כאשר שליטייה היו פטרוני אומנות, מוזיקה ושירה גדולים.
בשורות הלוחמים והגדודים הבריטיים שירתו חיילים יהודים רבים מקרב עדת בני ישראל (הודו) במיוחד בדרגות קצונה ופיקדו על פלוגות של חיילים מקומיים,מהם בולטים הקצינים ממשפחת דיווקר ובמיוחד שמואל יחזקאל דיווקר ואחיו יצחק יחזקאל דיווקר,אשר נפלו בשבי במלחמת מייסור השנייה ואמו של טיפו סולטאן שכנעה את בנה לא להוציאם להורג.