כל מה שרצית לדעת על מנהיגות צבאית:
למנהיגות הצבאית פנים רבות והגדרות רבות, אך באופן עקרוני ניתן להגדירה כיכולת המפקד להניע את פקודיו לביצוע משימות.
הגדרה זו רחבה באופן מכוון כיוון שמנהיגות צבאית אינה עוסקת אך ורק בעיתות מלחמה אלא גם בעיתות שלום ורגיעה.
ייחודה של המנהיגות הצבאית בעת מלחמה (להבדיל ממנהיגות עסקית, לדוגמה) הוא בכך שסכנת מוות מרחפת על המונהגים.
על האדם הלוחם שורה פחד מפני מוות, נכות או שבי, פחד המניע אותו לא לבצע משימות שעלולות לסכן את חייו.
יצר החיים הטמון באדם עשוי פעמים רבות לגבור על רצונו לבצע משימה שהוטלה עליו.
מתוקף אחריותו של מפקד ניתנת לו סמכות ויכולת לנקוט באמצעי משמעת, אך זו לבדה לרוב אינה מספיקה, ואף פוגמת ביחסי המפקד והפקוד.
ההיסטוריה מלאה בדוגמאות למרידות בסמכותם של מפקדים.
קושי נוסף במנהיגות צבאית הוא הקושי לקיימה גם בעיתות שגרה מעבר לשעות החירום.
מפקדים רבים בהיסטוריה הצבאית גורסים כי חלק משמעותי במנהיגות צבאית הוא אמון וביטחון במפקד.
לפי טענה זו, כאשר לחייל יש ביטחון בכך שמפקדו מחויב לו ודרכו ברורה, ביצוע משימות מסכנות חיים הופך עבור החייל קל יותר מבחינה מנטאלית.
סוגיה חשובה במנהיגות הצבאית היא העדר זהות מוחלטת בין מפקד למנהיג.
ישנם מפקדים רבים, בכל דרגי הפיקוד שיכולת המנהיגות שלהם נמוכה.
מאידך גם לחייל הפשוט ביותר עשויה להיות יכולת להוביל את חיילי מחלקתו לביצוע משימות.