כל מה שרצית לדעת על מעוז צור:
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָהחַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָהוּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּהחֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה:דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּיוּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּיוְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּיקֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי:כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָאוְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָהרֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָרֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ:יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּיםוּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִיםוּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּיםבְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָהנְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָהכִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָהדְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:"מָעוֹז צוּר" הוא פיוט שנהוג לזמר בחג החנוכה, לאחר הדלקת נרות החג.
יש השרים רק את הבית הראשון, ויש שנוהגים לשיר את כל הפיוט.
הפיוט, שמקורו בימי הביניים, התקבל כמעט בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים, מלבד יהודי תימן.
נלקח מויקיפדיה