כל מה שרצית לדעת על מערכת האנרגיה המאוחדת של רוסיה:
חברת "מערכת האנרגיה המאוחדת" של רוסיה (מ.
א.
מ רוסיה) (ברוסית: ОАО РАО ЕЭС России) הייתה חברת החשמל הלאומית של רוסיה עד 2008 עת פורקה למאות חברות קטנות שהופרטו וציינו את הפרטת שוק האנרגיה הרוסי כולו.
בשנות קיומה לחברה היה מונופול בלעדי על שוק האנרגיה הרוסי.
מנכ"ל החברה האחרון היה אנאטולי צ'ובאייס, ממנסחי מדיניות ההפרטה ברוסיה של שנות ה-90, העומד כיום בראש תאגיד "ננו-טכנולוגיה של רוסיה".
החברה שלטה על מרבית מערכות האנרגיה במדינה, והפיקה 156 ג'יגה-ואט, מה שהפך אותה לחברת האנרגיה הגדולה בעולם, כשהמתחרות הגדולות הן חברת SPCC הסינית, וחברת EDF הצרפתית.
בשנים 2002-2008 יצאה לדרך הרפורמה בשוק האנרגיה הרוסי, מתוך מטרה להפריטו ולפזרו לחברות אזוריות, כתוצאה מכך פורקה החברה ולמאות חברות, כאשר כל מחוז פדרלי מחזיק בחברת חשמל משלו ולכן כיום אין חברת חשמל לאומית ברוסיה.
כל תחנות הכוח האטומיות הועברו לידי תאגיד רוסאנרגואטום (האחראית לתפעול כמה מתחנות הכוח הגרעיניות ברוסיה), וכל תחנות הכוח ההידרו-אלקטריות, הועברו אל חברת רוס-הידרו, חברת האנרגיה ההידרו-אלקטרית השנייה בגודלה בעולם, אחרי Hydro-Québec הקנדית.
החברה שהייתה אחראית לתפוקת החשמל ברוסיה, גם ייצאה חשמל למדינות השכנות, בעיקר לסין, מדינות סקנדינביה וחבר המדינות.
50% ממניות החברה היו בבעלות המדינה, כשכל השאר היו אחזקות של עשרות חברות פרטיות שהנפיקו את מניות החברה בבורסה המוסקבאית.
בעת פירוקה של החברה נוצרה חברת FSK האחראית על ייצור ותפוקת החשמל במערב רוסיה, אינטר-מ.
א.
מ האחראית לייצוא חשמל ורוס-הידרו האחראית על תחנות הכוח ההידרואלקטריות.