כל מה שרצית לדעת על מערת התאומים:
מערת התאומים (בערבית: מע'רת אם אל-תואמין, כלומר 'מערת אם התאומים') היא מערה קארסטית הנמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה, בשוליים המערביים של הרי ירושלים, כ-1.
5 ק"מ ממזרח למפגש נחל המערה עם נחל זנוח.
המערה ממוקמת כשני קילומטרים ממזרח למושב זנוח באזור העיר בית שמש.
מערת התאומים נמצאת על הגדה הצפונית של נחל מערה הזורם מהרי יהודה לים התיכון, כ-10 מטר מעל גובה פני הנחל.
רוחבה הוא 50 מטר ואורכה 75 מטר.
בכניסה למערה מצוי עץ תאנה גדול.
המערה היא מערה קארסטית, שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים.
תהליך זה הוא שהביא ליצירת הנטיפים והזקיפים הרבים שבמערה.
המערה כוללת חלל מרכזי גדול בעומק כעשרים מטרים שבקצהו ברכה קטנה מעשה ידי אדם המתמלאת ממיימי מעיין, ומערות קטנות יותר שמתפצלות מהחלל המרכזי.
במערה חיים ארבעה מיני עטלפים: נשפון דק אוזן והאפלול מצוי ממשפחת הנשפוניים Vespertilionidae, פרסף גמדי ממשפחת הפרספיים Rhinolophidae ועטלף פירות מצוי ממשפחת עטלפי פרי Pteropodinae.
המערה כולה מוגדרת כשמורת טבע.
המערה קרויה מערת התאומים בזכות זקיף המזכיר בצורתו אישה עם ילדיה, הנקשר לאגדה אודות אישה עקרה ששתתה מים מהברכה שבעומק המערה, וילדה תאומים.
בעונת החורף, מהראשון בנובמבר ועד ה-31 במרץ, המערה סגורה למטיילים במטרה להגן על אוכלוסיית העטלפים המצויים בתרדמת חורף.
המערה נחקרה לראשונה בידי הארכאולוגים האנגלים קונדר וקיצ'נר שנכנסו למערה ב-17 באוקטובר 1873 ומיפו אותה.
בשנות השבעים של המאה העשרים חקר את המערה ואת הפיר שבתוכה גדעון מן, מטעם החברה להגנת הטבע.
בשנת 2009 התגלה כי המערה שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא, במערה התגלו שרידי עצמות של המורדים וכלי נשקם, ומטמון מטבעות כסף וזהב, ביניהם עשרות מטבעות בר כוכבא.
מטמון זה הוא המטמון מטבעות בר כוכבא הגדול ביותר שהתגלה על ידי ארכאולוגים ולא בידי שודדי עתיקות עד עתה.