כל מה שרצית לדעת על מצב האומה:
מצב האומה (באנגלית: State of the Union, מילולית: "מצב האיחוד", כאשר "האיחוד" פירושו ארצות הברית) הוא נאום שנתי שנושא נשיא ארצות הברית מול ההרכב המלא של הקונגרס (הסנאט ובית הנבחרים), במטרה לדווח על מצב המדינה ועל כוונות החקיקה.
הנאום נערך בחודש ינואר.
הדרישה לנאום נקבעה בחוקה האמריקנית, ומקורה בנאום מן הכס (נאום המלך או המלכה מול בית המחוקקים המקומי).
הנשיא הראשון של ארצות הברית, ג'ורג' וושינגטון, נשא את נאום מצב האומה הראשון ב-8 בינואר 1790, בעיר ניו יורק.
הנשיא השלישי, תומאס ג'פרסון, החליט בשנת 1801 לשלוח לקונגרס נאום כתוב, שנקרא בקול על ידי פקיד.
הנוהל הזה נשמר עד לשנת 1913, בה שב הנשיא וודרו וילסון לנאום בעצמו מול הקונגרס.
הנשיא האחרון ששלח נאום כתוב לקונגרס היה ג'ימי קרטר, בשנת 1981.
שמו המקורי של הנאום היה "המסר השנתי של הנשיא לקונגרס", והמונח "מצב האומה" נקבע על ידי הנשיא פרנקלין רוזוולט בשנת 1935.
הנאום משודר ברדיו משנת 1923 במהלך כהונתו של הנשיא ג'ון קלווין קולידג', בטלוויזיה משנת 1947 במהלך כהונתו של הנשיא הארי טרומן, ובאינטרנט משנת 2002 במהלך כהונתו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש.
במהלך הנאום, הנשיא מתאר את הישגי הממשל בשנה שחלפה, ואת תוכניותיו לשנה הקרובה.
בין הנוכחים באולם נמנים חברי המטות המשולבים של הצבא, שופטי בית המשפט העליון ושרי הממשלה.
הנאום אורך כשעה, ונקטע פעמים רבות בשל תשואות הצופים.
במהלך הנאום, אחד מבכירי הממשל, לרוב שר בעל תפקיד פחות ערך כמו חקלאות או בריאות, נעדר מהאולם, ע"מ לוודא שבמקרה של אסון בבית הנבחרים יהיה איש ממשל שיוכל להחליף את הנשיא.