כל מה שרצית לדעת על מצרים העתיקה:
מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
שיאה של התרבות היה באלף השני לפני הספירה, בתקופת הממלכה החדשה.
בתקופה זו, מצרים התפשטה עד לדרום סוריה בצפון ועד לג'בל ברקל בדרום, בסודאן של היום.
האופק הגאוגרפי המשתנה של מצרים העתיקה כלל בתקופות שונות גם את המדבר שממזרח לנילוס ואת החוף של הים האדום, את חצי האי סיני ונאות המדבר ממערב לנילוס.
ראשיתה של התרבות המצרית העתיקה בערך ב-3150 לפנה"ס, באיחוד הפוליטי של תרבויות עמק הנילוס הגדולות תחת הפרעה הראשון, והיא התפתחה במשך שלושת אלפי השנים הבאות.
ההיסטוריה שלה מחולקת למספר תורי זהב, הידועים כ"ממלכות", ובהם תקופות של חוסר יציבות יחסית הידועות כ"תקופות ביניים".
עם סוף תור הזהב האחרון, הידוע כ"ממלכה החדשה", תרבות מצרים העתיקה החלה להידרדר, ומצרים נכבשה בידי כמה כוחות זרים.
שלטונם של הפרעונים הסתיים רשמית ב31 לפנה"ס, כאשר האימפריה הרומית כבשה את מצרים ועשתה אותה לפרובינציה.
תרבות מצרים העתיקה הייתה מבוססת על איזון מבוקר של משאבי טבע ואדם תחת שלטונו של הפרעה, מנהיגים דתיים, ומושלים.
התרבות המציאה חידושים רבים: השקיה מבוקרת של עמק הנילוס הפורה, ניצול של המינרלים בעמק ובאזורי המדבר הסובבים, התפתחות מוקדמת של ספרות ושל מערכת כתיבה עצמאית, ארגון של מיזמי בניה וחקלאות גדולים, מסחר עם האזורים הסובבים באפריקה ובמזרח התיכון, ומסעות צבאיים שהביאו לניצחון על צבאות זרים והבטיחו את הדומיננטיות המצרית באזור בתקופות מסוימות.
הארגון והייזום של פעילויות אלה נעשה בידי ביורוקרטיה של סופרים, מנהיגים דתיים ומושלים תחת הפרעה האלוהי, שהבטיח את האחדות ואת שיתוף הפעולה של העם המצרי דרך מערכת מורכבת של אמונות דתיות.