כל מה שרצית לדעת על מרגרט פולר:
שרה מרגרט פולר אוסולי (באנגלית: Sarah Margaret Fuller Ossoli, ידועה כמרגרט פולר; 23 במאי 1810 – 19 ביולי 1850) הייתה עיתונאית, מורה ומבקרת אמריקאית.
פולר ידועה בשל פעילותה למען זכויות האישה והשתייכותה לתנועת הטרנסצנדנטליזם האמריקאית.
היא הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה שמילאה תפקיד של מבקרת ספרות בעיתונות האמריקאית.
ספרהּ "נשים במאה ה-19" (Woman in the Nineteenth Century), אשר יצא בשנת 1845, נחשב ליצירה הפמיניסטית המשמעותית הראשונה בארצות הברית.
פולר נולדה בקיימברידג', מסצ'וסטס.
אביה, טימותי פולר, היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית, והוא העניק לה חינוך ביתי מוקדם בטרם נרשמה לבית ספר.
לאחר לימודיה עבדה כמורה.
בשנת 1839 החלה להתעניין במה שכינתה "השיחות" (conversations): דיונים שהתנהלו בקרב נשים בלבד, ואשר נועדו לפצות על חוסר היכולת שלהן לרכוש השכלה אקדמאית רשמית.
בשנת 1840 הפכה פולר לעורכת הראשית של המגזין הטרנסצנדנטליסטי הראשון, The Dial, וארבע שנים לאחר מכן הצטרפה לצוות ה"ניו יורק טריביון" ועבדה תחת הוראס גרילי.
עד לשנות השלושים לחייה צברה פולר בניו אינגלנד מוניטין של אישה משכילה ואינטלקטואלית בקרב נשים וגברים, והייתה האישה היחידה שהורשתה להשתמש בשירותי הספרייה במכללת הרווארד.
עבודתה המקורית הראשונה "נשים במאה ה-19" פורסמה לראשונה בשנת 1843, ויצאה שנתיים לאחר מכן במתכונת של ספר.
בשנת 1894 היא נשלחה לניו יורק ככתבת מטעם העיתון.
היא הפכה במהרה למעורבת במהפכת איחוד איטליה, ונהייתה מקורבת לג'וזפה מציני.
היא הכירה את ג'ובאני אוסולי (Ossoli), ולשניים נולד ילד.
בשנת 1850 הפליגו השלושה לארצות הברית, אך הספינה שבה שהו נהרסה בסמוך ללונג איילנד והם טבעו.
גופתה של פולר לא נמצאה מעולם.
פולר הייתה פעילה למען זכויות האישה, במיוחד למען זכותן של נשים לרכוש השכלה ותעסוקה.
בנוסף, היא עודדה רפורמות חברתיות נוספות כמו התנועה לביטול העבדות ורפורמת בתי הכלא בארצות הברית.
פעילים חברתיים רבים אחרים למען זכויות נשים ופמיניזם, בהם סוזן ב.
אנתוני, ציינו את פולר כמקור השראה לפעילותם.
יחד עם זאת, רבים מבני-זמנה לא הביעו תמיכה בה; בהם ידידתה לשעבר, הסוציולוגית הארייט מרטינו, אשר טענה שפולר הייתה יותר "דברנית" מאקטיביסטית.
זמן קצר לאחר מותה דעכה חשיבותה בארצות הברית, והעורכים אשר הכינו את כתביה לפרסום האמינו שתהילתה תעלם לאחר זמן קצר ולא הקפידו על דיוק בפרסום, ועל כן רבים מהחומרים צונזרו או שונו בטרם הפרסום.