כל מה שרצית לדעת על מרוץ נגד השעון:
מרוץ נגד השעון (בראשי תיבות – נג"ש) הוא מרוץ אופני כביש, שבו המתמודדים מוזנקים בנפרד אחד מן השני, במרווחי זמן קבועים, והזמן בו כל אחד מהם עובר את מסלול המרוץ נמדד בנפרד.
כמנצח נקבע זה אשר עבר את מסלול המרוץ בזמן הקצר ביותר.
המרוץ מכונה בשם זה מאחר שההתמודדות הישירה של כל רוכב היא אישית מול שעון העצר ורק בעקיפין מול יריביו.
המרוץ מכונה גם "מרוץ האמת" מאחר שבו הרוכב נבחן לבדו ללא סיועה של הדבוקה שהיא דומיננטית במרוצי הכביש הרגילים.
במדינות רבות, במקביל לאליפות הלאומית במרוצי כביש, נערכת גם אליפות במרוצים נגד השעון.
גם באליפות העולם וגם במשחקים האולימפיים נערכים מרוצים אישיים נגד השעון לגברים ולנשים.
מעבר לאליפויות אלו, כמעט ולא נערכות תחרויות נפרדות של מרוצים נגד השעון ולרוב מדובר על קטע או קטעים ייחודיים כחלק ממרוץ קטעים בהם נערך המרוץ.
באותם מרוצי קטעים מיוחסת לקטע המרוץ נגד השעון חשיבות רבה ופעמים רבות זהו הקטע המכריע את גורל המרוץ כולו.
ישנה חשיבות רבה לסדר הזינוק במרוץ.
במרוץ קטעים מוזנק ראשון הרוכב המדורג אחרון בדירוג הכללי לפני תחילת הקטע ואילו הרוכב המדורג ראשון מזנק אחרון.
מאחר שיש נקודות ביניים במסלול המרוץ בהן נמדד זמן למתחרים, יכול הרוכב המזנק אחרון לדעת את זמני הביניים של מתחריו ולנסות להתאים את מהירותו לזמנים אלו.
כמו כן, במהלך קיום המרוץ משתנים לעתים תנאי מזג האוויר (רוח, גשם) וכך מתחרה שרוכב בתנאי מזג אוויר משופרים מקבל יתרון על זה שרוכב בתנאי מזג אוויר נחותים.
מרוצים נגד השעון נערכים לרוב בקטעים מישוריים ואורך המסלול שונה ממרוץ למרוץ.
המרוצים הארוכים ביותר נגד השעון נערכים בדרך כלל במרוצי הגרנד טור ומגיעים למרחק העולה על 50 קילומטר.
מדי פעם נערכים מרוצים נגד השעון גם בקטעים הררים.
אורכם של מרוצים אלו הוא קצר יותר ולרוב אינו עולה על 20 קילומטר.
לעתים, מתחילים מרוצי קטעים במרוץ קצר נגד השעון המכונה פרולוג.
לרוב, אורכו של מסלול הפרולוג נמוך מ-10 קילומטרים.