כל מה שרצית לדעת על מריאנה פוס:
מריאנה פוס (בהולנדית: Marianne Vos; נולדה ב-13 במאי 1987) היא רוכבת אופניים הולנדית המתמחה במרוצי אופני כביש, מרוצי סייקלו-קרוס ומרוצי אופני מסלול.
פוס רוכבת בשורות קבוצת האופניים ההולנדית ראבובנק (נכון ל-2014).
הישגיה הבולטים הם: מדליית זהב אולימפית במרוץ מסלול באולימפיאדת בייג'ינג (2008), מדליית זהב במרוץ הכביש באולימפיאדת לונדון (2012), שלושה ניצחונות בג'ירו ד'איטליה לנשים (2011, 2012, 2014), חמישה ניצחונות בסבב הגביע העולמי באופני כביש (2007, 2009, 2010 2012 ו-2013), שלושה ניצחונות במרוץ הכביש באליפות העולם באופני כביש (2006, 2012 ו-2013) ושבעה ניצחונות באליפות העולם בסייקלו-קרוס (2006, 2014-2009).
נכון ל-21 בנובמבר 2014 רשומים לזכותה של פוס 324 ניצחונות.
הישגיה הבולטים והמתמשכים ושליטתה בסוגי מרוצים שונים ובדיסציפלינות שונות בתחום האופניים הביאו רבים להשוות בין פוס ובין אדי מרקס, מי שנחשב על ידי רבים כגדול רוכבי האופניים בכל הזמנים.
פוס נולדה בדן בוס והחלה להתאמן ברכיבה בגיל 6 בעקבות אחיה הבוגר שהשתתף בתחרויות אופניים.
בגיל 8 היא החלה להתחרות והשתתפה גם במרוצי סייקלו-קרוס.
היא גם עסקה בהחלקה על קרח עד גיל 14 ואז הסבה עיסוק זה לרכיבת אופני הרים.
ב-2002, בהיותה בת 15, החלה להגיע להשגים בולטים באליפויות הולנד באופני כביש, סייקלו קרוס ואופני הרים.
ב-2004, בגיל 17, ניצחה באליפות הולנד באופני הרים לג'וניורס (עד גיל 18), המשיכה לוורונה, לאליפות העולם באופני כביש וניצחה גם שם באליפות העולם לג'וניורס.
ב-2005 המשיכה להתחרות בעיקר באופני הרים ובסייקלו-קרוס וצברה ניצחונות והישגים רבים בשני הענפים.
היא ניצחה באליפות הולנד לג'וניורס באופני הרים ובאופני כביש, באליפות אירופה לנשים בסייקלו-קרוס ובאליפות העולם באופני כביש שהתקיימה בזלצבורג סיימה שנייה בתחרות הג'וניורס.
ב-2011 ניצחה בפעם השלישית ברציפות (ורביעית בסך הכל) באליפות העולם בסייקלו-קרוס.
באותה שנה ניצחה גם באליפות העולם במסלול במקצוע "מרוץ לקו הסיום" (Scratch Race).
ב-2006, בגיל 18 בלבד, ביססה פוס את מעמדה כאחת מהרוכבות הבולטות בעולם.
היא ניצחה במרוצים רבים והבולטים שבהם היו: אליפות העולם לבוגרות בסייקלו-קרוס שנערכה בזדאם (הולנד) ואליפות העולם לבוגרות באופני כביש שנערכה בזלצבורג.
ב-2007 המשיכה פוס להצטיין בתחום הסייקלו-קרוס ובתחום הכביש ובמקביל, החלה להצטיין ברכיבת מסלול וניצחה באליפות הולנד בשני מקצועות בתחום זה.
היא ניצחה בסבב הגביע העולמי לנשים באופני כביש, סבב הכולל את מרבית המרוצים החד-יומיים היוקרתיים ביותר.
במרוץ הכביש באליפות העולם שנערכה בשטוטגרט באותה שנה סיימה פוס שנייה בלבד (אחרי מרתה בסטיאנלי).
סגנות זו החלה רצף של חמש שנים בהן פוס זכתה רק במדלית הכסף במרוץ זה.
למרות שניצחה באליפות העולם ב-2006 דבק רצף "כישלונות" זה בשמה של פוס.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) ניצחה פוס במרוץ הנקודות (מרוץ מסלול) שבו גם ניצחה באליפות העולם בתחילת אותה שנה.
במרוץ הכביש האולימפי סיימה במקום ה-6 בלבד.
ב-2009 ניצחה פוס באליפות העולם ובאליפות אירופה בסייקלו-קרוס וב-2010 ניצחה שוב באליפות העולם בסייקלו-קרוס.
באותה שנה ניצחה באליפות הולנד במרוץ נגד השעון (היא חזרה על הישג זה גם ב-2011), דיסציפלינה הנחשבת כחלשה יחסית אצלה לעומת יכולתה בטיפוס ובמאוצים.
ב-2011 ניצחה לראשונה בג'ירו ד'איטליה לנשים (ג'ירו דונה) לאחר שניצחה גם ב-5 קטעים במרוץ וב-2012 חזרה על הישג זה תוך שניצחה שוב 5 קטעים במרוץ.
בסוף יולי 2012 ניצחה פוס במרוץ הכביש באולימפיאדת לונדון.
היא הגיעה למרוץ כמועמדת מובילה לניצחון.
במרוץ, שנערך בגשם שוטף, היא הייתה חלק מקבוצת בריחה בת שלוש רוכבות שהצליחה להשאר בראש המרוץ עד הסיום.
במאוץ הסיום היא גברה על ליזי ארמיטסטד האנגליה ועל אולגה זבלינסקיה הרוסיה וזכתה במדליית הזהב.
בספטמבר 2012 ניצחה פוס במרוץ הכביש באליפות העולם שנערכה בוואלקנברג שבהולנד.
פוס יזמה בריחה של שבע רוכבות כ-35 ק"מ לסיום ולקראת הסיום, תקפה במעלה הקובורג והצליחה לברוח לשותפותיה לבריחה ולנצח במרוץ.
בכך סיימה "בצורת" של חמש שנים בהן סיימה כסגנית אלופת העולם.
ב-2013 ניצחה בפעם החמישית בסבב הגביע העולמי למרוצי כביש כשניצחה בחמישה מתוך שמונת מרוצי הסבב.
באליפות העולם ב-2013 שנערכה בפאתי פירנצה שבאיטליה, במסלול שנחשב כגבעי וקשה, תקפה פוס את יריבותיה הספורות שנותרו בעלייה האחרונה, כ-4 ק"מ לפני הסיום, והצליחה לשמור על הפער שפתחה ולנצח במרוץ.
ב-2014 זכתה פוס להצלחה בעיקר במרוצי קטעים.
לאחר שבתחילת השנה היא ניצחה באליפות העולם בסייקלו-קרוס, היא ניצחה בג'ירו ד'איטליה לנשים תוך שניצחה בארבעה קטעים במרוץ ובדרוג הנקודות במרוץ.
היא גם ניצחה בטור דה פראנס לנשים תוך שניצחה גם בשלושה קטעים במרוץ.
במרוצים החד-יומיים היו הישגיה הבולטים ניצחון ב"לה-קורס" – מרוץ שנערך במסלול של הקטע האחרון בטור דה פראנס לגברים בפריז כמה שעות לפני סיום המרוץ לגברים, וניצחון בשפארקאסן ג'ירו בוכום, מרוץ הנכלל בסבב הגביע העולמי שבסיומו השיגה פוס את המקום השלישי.