כל מה שרצית לדעת על משמעות לוואי:
בסמנטיקה, משמעות לוואי (או הוראת לוואי, ובלעז: קונוטציה) כוללת את כל מה שמילה מסוימת מביעה מעבר למשמעות היסודית שלה, שהיא הדנוטציה.
הדנוטציה היא בדרך כלל אובייקטיבית ושווה אצל כל הדוברים, ואילו הקונוטציה משקפת את עמדת הדובר ואת התייחסותו הסובייקטיבית למילה.
בכלל זה, קונוטציה היא גם המשמעות הרגשית הנלווית למילה מסוימת.
הבלשן גד בן-עמי צרפתי כתב:.
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
HeQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:first-child::before{color:#99f;content:"“";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}.
mw-parser-output .
EnQuotationMark p:last-child:after{color:#99f;content:"”";font-family:serif;font-size:25px;font-weight:bold;line-height:100%}ההוראה [דנוטציה] היא התפקיד הסמנטי הטהור של המילה, ואילו הוראת הלוואי [קונוטציה] היא מכלול רגשות, הערכות, זיכרונות ותסמיכים (אסוציאציות) שהמילה מעוררת בנו.
נֹאמר, למשל, שהוראת המילה 'אימא' היא 'אישה ביחס לבניה', ואילו הוראת הלוואי שלה יכולה להיות רגשי חיבה, געגועים, זיכרונות הילדות וכדומה – וגם תרעומת ואפילו איבה.
הוראת המילה 'מלחמה' היא 'התנגשות בין צבאות עוינים', והוראת הלוואי יכולה להיות רגש של התלהבות, של פחד, של כאב ועוד.
לעיתים הקונוטציה עשויה להבדיל בין מילים בשפה שיש להן משמעות יסודית זהה.
לדוגמה, לביטויים "נפטר", "הלך לעולמו", "מת" ו"התפגר" יש משמעות יסודית אחת שווה – חייו של האדם נפסקו.
ואולם, ל"נפטר" ול"הלך לעולמו" יש קונוטציה חיובית, ל"התפגר" יש קונוטציה שלילית ואילו ל"מת" אין בדרך כלל קונוטציה.
קונוטציה יכולה לשמש גם כאמצעי ספרותי או רטורי: לדוגמה, שימוש במילה "אביב" מעורר קונוטציות של התחדשות ולבלוב אצל הקורא או השומע.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות למשמעות לוואי:
•סמנטיקה
•טכניקות ספרותיות