כל מה שרצית לדעת על משפחת נשאשיבי:
משפחת אל נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית ממוצא סורי שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.
מקובל כי הפיכתה של המשפחה לכוח חשוב בחברה הערבית בארץ ישראל היה חלק מתהליך התפתחותו של מעמד חברתי גבוה בקרב האוכלוסייה המקומית בירושלים תחת שלטון העות'מאנים, תהליך שהתרחש עקב ריבוי ההקדשים המוסלמים בירושלים שחיזק את מעמד האחראים עליהם והעדר שכבה טורקית שלטת בארץ.
כאחת מהמשפחות שצמחו על רקע זה, נשען כוחם של הנשאשיבים, כמו כוחן של משפחות ערביות אחרות תחת השלטון העות'מאני, על חכירת מסים, בעלות על אדמות והחזקת משרות דתיות.
בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 החזיקו בני המשפחה, בראשות עות'מאן נשאשיבי ובנו ראע'ב נשאשיבי (מבטאים ראגבּ), במשרות רבות במנגנון הציבורי של השלטון העות'מאני בארץ ישראל.
באותה עת הקימו בני החמולה את 'שכונת הנשאשיבים' ובה בתי פאר ענקיים.
לאחר כיבוש הארץ על ידי הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה המשיכו בני המשפחה להחזיק במשרות ציבוריות תחת שלטון המנדט הבריטי, והם קראו לערבים לשתף פעולה עם המוסדות הבריטים.
בקרב החברה הערבית נחשבו הנשאשיבים למשפחת "אצולה" חברתית ותרבותית.
רבים מבניה היו סופרים ועיתונאים בולטים.
יחד עם זאת היו הנאששיבים מנהיגי האופוזיציה למועצה המוסלמית העליונה ולמנהיגתה, משפחת חוסייני.
למרות שהשליטה ברמה הארצית הייתה נתונה בידי משפחת חוסייני, הצליחו הסיעות שבראשן עמדה משפחת אל נשאשיבי להפגין את כוחן בבחירות המוניציפליות שנערכו בארץ בשנות ה-20 וה-30, והן השתלטו על רשויות רוב הערים הערביות.
בשנת 1934 הקימו בני המשפחה ותומכיהם מפלגה לאומית מתונה בשם "מפלגת ההגנה", בראשות ראע'ב נשאשיבי.
ראע'ב היה ממארגני המרד הערבי הגדול שפרץ ב-1936.
עם הידרדרות המרד לאלימות פנימית ופגיעה בקרב מנהיגי האופוזיציה של חוסייני, פרשו הנאששיבים מההנהגה הערבית והחלו להקים כנופיות פרטיות על מנת להגן על עצמם.
כנופיות אלה אף שיתפו פעולה באופן חלקי עם השלטונות הבריטים ועם היישוב היהודי.
מסוף שנות ה-30 החלה הדרדרות בכוחה של המשפחה והיא איבדה הרבה מההשפעה הפוליטית שהייתה לה על החברה הפלסטינית.
סכסוכים פנימיים התגלו בין חברי המשפחה, ומנהיגיה התייאשו מתוצאות המרד הערבי ומההנהגה של משפחת חוסייני.
הנאשאשיבים גם התאכזבו מיחס השלטונות הבריטים אליהם, ואיבדו את הלהט הפוליטי האקטיבי שלהם.
הנשאשיבים קיימו יחסים הדוקים עם עבדאללה שליט עבר הירדן, והם היו תומכים נלהבים של סיפוח עבר הירדן המערבי לממלכת ירדן לאחר 1948.
מנהיגיה עזרו לתהליך הסיפוח, וראע'ב נשאשיבי אף קיבל תואר כבוד של מושל הגדה.
בני המשפחה קיבלו מעמד פוליטי כלשהו בירדן, ואחדים מקרבה אף כיהנו בממשלותיה השונות.
בני משפחה אחרים, כגון מוחמד זוהדי נשאשיבי הפכו לפעילים באש"ף ובארגונים פלסטינים אחרים.