כל מה שרצית לדעת על נבו (אל):
נָבּוּ הוא אל החוכמה והכתב הבבלי, בנו של מרדוך.
בת זוגו של נבו היא האלה תשמתום.
במקור, הסגידה לאל נבו הגיעה למסופוטמיה מהאמורים, כנראה במקביל למרדוך.
מרדוך הפך לאל הבבלי המרכזי ואילו נבו שכן במקדש א-זידה בעיר בורסיפה.
בתחילה נקרא "סופר ומזכיר למרדוך" ואחר כך כבנו של מרדוך ושרפניתום.
בחג ראש השנה הבבלי נהגו להעביר את פסל נבו מהמקדש בבורסיפה לבבל כדי לאחדו עם אביו, מרדוך.
נבו שימש כפטרון הסופרים, בדומה לאלה ניסבה השומרית.
סמליו הם עזרי הכתב: טבלת החימר ועט הכתיבה.
מוצג לבוש בכובע עם קרניים ועומד כשידיו משולבות ככומר.
רוכב על הדרקון המכונף של מרדוך (סירוש).
האטימולוגיה של שמו אינה ברורה.
ייתכן ומדובר בשורש נב' שפירושו להכריז או לקרוא.
לפי זה, פירוש השם נבו הוא "זה שקראו לו".
נבו אחראי לכתוב את הגורל שנגזר מהאלים על כל אדם, בארכיון המקודש.
מכאן נובע כוחו של נבו להאריך, לקצר ולהשפיע על חיי בני האדם.
האל נבו מוזכר בתנ"ך בספר ישעיהו: "כָּרַע בֵּל קֹרֵס נְבוֹ הָיוּ עֲצַבֵּיהֶם לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה נְשֻׂאֹתֵיכֶם עֲמוּסוֹת מַשָּׂא לַעֲיֵפָה"" (ישעיה, מ"ו, א).
פסל של נבו מכלח שנבנה בתקופת תגלת פלאסר השלישי מוצג במוזיאון הבריטי.
באסטרולוגיה הבבלית המאוחרת, נבו נקשר לכוכב חמה.
בתור אל החוכמה והכתב ניתן לראות אותו כמקביל לאל היווני אפולו, או הרמס ולאל הרומי מרקורי.