כל מה שרצית לדעת על נגיעה בגבול:
"נגיעה בגבול" הוא מיצג שערך האמן הישראלי פנחס כהן גן בשנת 1974.
מרכזו של המיצג כלל הטמנה של ארבעה מטילי מתכת ועליהם נתונים דמוגרפיים על מדינת ישראל בגבולות המדינה, במקום בו נעצרו על ידי כוחות הביטחון הישראליים.
ב-7 בינואר 1974, בשעה 12:00, הגיעו ארבעה אנשים, שנשלחו על ידי כהן גן, אל גבולותיה השונים של מדינת ישראל ובידיהם מטילים עשויים עופרת.
עם הארבעה נמנו גבי קלזמר ושרון קרן.
על המטילים הוטבעה אינפורמציה דמוגרפית על המדינה שנלקחו מכתבה של כתב העת "טיים מגזין" מתאריך ה-15 באוקטובר 1973.
במקום בו נעצרו השליחים על ידי צה"ל הטמנו מטילי העופרת באדמה.
בנוסף, נשלחו מכתבים אל אגודות אמנים בלבנון, סוריה, ירדן ומצרים, ובהם בקשה לבצעה פעולה דומה בשטחם.
בשיחה עם יונה פישר, אוצר במוזיאון ישראל, שהציג את תיעוד המיצג בתערוכה בשנת 1974, הסביר כהן גן כי הנקודות שבהן נעצרו השליחים הן הגבול.
"נקודות אלה אינן קבועות, וכפופות לתנאים מדיניים ולמצבים שונים מדי יום ביומו.
הפעולה 'נגיעה בגבול' משמעותה רוחנית גרידא.
הגבול שבין אוכלוסיית ירושלים כמוהו כגבול הבין-עדתי בישראל.
'נגיעה בגבול' היא הצבת שאלה".
תצלומים תיעודיים של המיצג נמצאים באוסף מוזיאון תל אביב והם הוצגו בכמה תערוכות במהלך השנים.
המרכזיות ביניהן היו התערוכה "גבולות" (1980) במוזיאון ישראל והתערוכה "העיניים של המדינה, אמנות חזותית במדינה ללא גבולות" (1998) במוזיאון תל אביב לאמנות.
אוצרת התערוכה בתל אביב, אלן גינתון, הדגישה במאמרה את הקשר של עבודה זו ואחרות אל שאלות של הגירה, פליטות ומצבים נפשיים ביצירתו של כהן גן.
בעוד התוכן הגלוי מרמז לשאלות פוליטיות הרי שגינתון טענה כי "השאלה העדתית" בישראל מהווה את תוכנו הסמוי.
יגאל צלמונה טען בהקשר למכלול פעולותיו של כהן גן בתקופה זו כי מהווה ניסיון לעסוק באמנות כמדע או "לכל הפחות לחבר בין התחומים ולהבין באמצעות גופי ידע מדעיים את המציאות ואת מקומו של ה'אני' במציאות".