כל מה שרצית לדעת על נווה עופר:
נווה עופר היא שכונה בדרום תל אביב, על הגבול עם חולון, מדרום לשכונת אבו כביר.
השכונה הוקמה בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, ונקראה "תל כביר".
בשנת 1977 הוחלף שמה של השכונה מתל כביר לנווה עופר, על שמו של אברהם עופר, שר השיכון באותה התקופה, שהתאבד.
הועלתה תוכנית להקים את "פארק החורשות" בדרום נווה עופר וגם בשכונת קריית שלום, במקום שבו כיום נמצאת חורשת האלונים הוותיקה ביותר בתל אביב.
החברה להגנת הטבע העלתה את הרעיון, אך עיריית תל אביב טענה שאין בידיה תקציב למימוש הפרויקט.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 נבנו בשטח הפתוח שמדרום לשכונה חלק מנתיבי איילון ובתי מגורים רבים בצפיפות רבה אשר שיכנו ברובם את העולים מברית המועצות לשעבר.
בית המעצר אבו כביר וכן המכון לרפואה משפטית באבו כביר, קרויים אומנם על שמה של השכונה הערבית, אך מיקומם הפיזי רחוק ממיקום השכונה.
בית המעצר ממוקם באתר בו התקיימה שכונה ערבית נוספת בשם אל־טורקי.
גבולותיה של נווה עופר הם: בצפון דרך בן צבי, בדרום נתיבי איילון ומשרד הרישוי, במערב רחוב היינריך היינה המתחבר בצפונו לרחוב שלבים ביפו ובדרומו למחלף וולפסון שעל נתיבי איילון ובמזרח רחוב תל גיבורים עד לדרך פנחס לבון.
בעבר היו רבים מתושבי השכונה הם קשישים אשר חיים מקצבאות ביטוח לאומי ועולים מחבר המדינות, בעיקר בוכרים אך בשנים האחרונות עברה השכונה תהליך בו זוגות צעירים עברו לשכונה, גרעין תורני הוקם בשכונה השלוחה של גרעין חברתי יפו בראשות הרב פנחס סברי.
תלמידי השכונה לומדים בשני בתי ספר יסודיים הנמצאים בה (בית הספר היסודי ע"ש יוסף חיים ברנר ובית הספר היסודי ע"ש זלמן שזר).
פרט לבית ספר תיכון מקצועי של רשת אורט בשכונה אין בית ספר על-יסודי.
בשכונה ישנו המרכז הקהילתי נווה עופר שהוקם מכספי תרומות של יהודים ממקסיקו.
המרכז נבנה בשנות התשעים והחליף את המתנ"ס השכונתי הישן שפעל בצריפים מימי ראשית השכונה.
המרכז הקהילתי החדש פועל ברוב ימות השנה ומספק לילדי השכונה חוגים ותעסוקה בשעות אחר הצהריים.
המרכז הקהילתי מפעיל תוכניות לימודיות מעבר לשעות בית הספר במטרה לספק לילדים את הרמה הדרושה כדי להצליח בבחינות הבגרות (התוכניות הן "אופק לבגרות" של הג'וינט העולמי, "טוב לדעת" ותוכנית עמותת חינוך לפסגות).
כמו כן שופצו, באמצעות כספי התורמים בריכת השחייה השכונתית ובתי הספר בשכונה.
בשכונה קיים גם שבט צופים של הנהגת תל אביב, "שבט כפיר" המשמש לילדים מקום חינוכי ומסגרת לימודית מעבר לשעות הבית ספר.
במרכז השכונה ישנו מרכז מסחרי, שהורחב בשנים האחרונות, שבו נמצאים סניף בנק, דואר, קופות חולים, אולם אירועים, חנויות מזון, מוצרי בית וכמו כן אולם הכדורסל של הקבוצה המקומית הנקראת "מכבי תל כביר", אשר התקדמה במשך הזמן עם הגעתו של הבעלים שי ממן.
בשכונה יש שלושה אתרי זיכרון:
אנדרטה לזכר נופלי המסוק בנחל בזק, נמצאת בגן יוחננוף בסמוך למרכז הקהילתי נווה עופר
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל, נמצא בגן יוחננוף, צמוד לקיר המרכז הקהילתי
גן ילדי קיילצה, לזכר 45 ילדי קיילצה שנרצחו באקציה האחרונה בגטו ב-23 במאי 1943.
בלוח הזיכרון בגן כתובים שמותיהם וגילם.
לוח הנצחה לבני השכונה שנפלו במערכות ישראל
לוח יזכור לילדי קיילצה בגן ילדי קיילצה
גן ילדי קיילצה